לדעת חכמה ומוסר

  ויחגור אותו באבנט.... ויחגור אותו בחשב האפוד (ויקרא ח ז) . מתרגם אונקלוס, וזריז יתיה בהמינא... וזריז יתיה בהמין אפודא. אחאב אומר לאליהו הנביא, משה רבינו אמר "וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים... וחרה אף ה' בכם, ועצר את השמים ולא יהיה מטר". והרי כל ישראל עובדים עבודה זרה ואין גשמים נעצרים. מיד, "ויאמר אליהו... אל אחאב חי ה' אלוקי ישראל... אם יהיה השנים האלה טל ומטר". ומשם מתגלגל הסיפור עד המעמד של אליהו בהר הכרמל, בו נביאי הבעל קוראים הבעל עננו ושום דבר לא קורה,   ומנגד יורדת אש מהשמים ואוכלת את קרבנו של אליהו, שורפת את אבני המזבח ומלחכת את המים בתעלה. "וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים". ומיד, "והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה". ואליהו רץ לפני מרכבת המלך לחלוק כבוד למלכות, "ויד ה' הייתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב". מה זה וישנס מתניו? מבאר המצודת דוד, 'חגר מתניו להיות מזורז ביותר ורץ רגלי לפני מרכבת אחאב'. וברש"י: 'כמו ויאזור ואין לו דמ...

  אחד המשפטים היותר מפורסמים בימים אלו - שבהם השמחה רבה כי אביב הגיע ופסח כמעט בא - הוא 'אבק הוא לא חמץ וילדים - או הבעל (תלוי באיזה משפחות) - הם לא קרבן פסח'. יש מושג שנקרא 'התקרבנות'. והגדרתו במילון: מעמיד פני קָרבן, בדרך כלל כדי לזכות באהדה או בתשומת לב . ובפסיכולוגיה: מצב נפשי שבו אדם תופס את עצמו כקרבן וגם מציג את עצמו כך בעיני הסביבה . פרשת השבוע פותחת את ספר ויקרא ועוסקת כולה בדיוק בדבר הזה הנקרא קרבן. האם זה באמת המשמעות של קרבן? הרש"ר הירש מבאר את המילה קרבן מלשון 'קירבה'. הבאת הקרבן מקרבת בינינו לבין אבינו שבשמים. זו אולי אחת הסיבות בגללה פתחה התורה בקרבן נדבה ולא בקרבן חטאת - אותו מחויב להביא מי שחטא בשוגג. אותו קרבן שמסתבר שהיה המצוי ביותר בבית המקדש וממנו היה עיקר מאכלם של הכהנים. - התורה פותחת דוקא בקרבן נדבה שמוקרב כולו על המזבח עולה לה'. זה לא חובה, אין הרגשה של התקרבנות. יש כאן רצון לתת. רצון למצוא חן, רצון להודות, רצון להתקרב. בעונותינו אין לנו בית מקדש ולימוד ספר ויקרא זה הילכתא למשיחא – שיבא במהרה – ובגדר לימוד כדי לדרוש ול...

    "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל...." (שמות לה א). 'מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד' (ילקוט שמעוני). מה המשמעות של ויקהל? מצאנו כבר את מצות הקהל הנעשית בחג הסוכות של מוצאי שמיטה. ושם מפרשת התורה "האנשים והנשים והטף" (דברים לא יא). וכן כתב כאן הרמב"ן האנשים והנשים. ולמה דוקא כאן נאמר ויקהל? אומר הנצי"ב מוולוז'ין בספרו העמק דבר, ' עתה הקהיל את כל העדה האנשים והנשים. והזהירם על השבת נוסף על פרשת אך את שבתותי תשמורו'. כל מצוות התורה - אומר הנצי"ב – 'לא היו נאמרים בהקהל, אלא מי שהוא ראוי לשמוע ולהבין'. והנשים? 'המה שמעו מהלומדים בדרך כלל עניין הפרשיות'. כלומר כל מצוות התורה נאמרו ללומדי התורה, והנשים שמעו מהם את מה שהן צריכות לדעת. אבל כאן, "ויקהל" האנשים והנשים בשביל להזהירם בהזהרה מיוחדת על השבת. דיברנו בפרשת כי תשא, על השבת שהיא אות. ולא רק אות על בריאת שמים וארץ, אלא אות "לדעת כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא יג). ''אות גדולה היא בינינו, שבחרתי ...

  אנחנו אומרים כל שבת בקידוש של הבוקר את פסוקי השבת מהפרשה (שמות לא טז-יז)"ושמרו בני ישראל את השבת... ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" ומה האות? "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ..." בני ישראל בשמרם את השבת מניפים דגל שעליו כתוב, הקב"ה בורא העולם. אבל זה לא האות היחידי שיש בשבת, שלושה פסוקים לפני כן, "אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם" ומה פה האות? "לדעת כי אני ה' מקדשכם" (י"ג). ומפרש רש"י, 'אות גדולה היא בינינו, שבחרתי בכם בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה. לדעת האומות בה כי אני ה' מקדשכם'. אנחנו אומרים בתפילה בכל שבת 'ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לישראל עמך נתתו באהבה לזרע יעקב אשר בם בחרת'. אומרים חז"ל (שבת י) 'אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם'. כשאנחנו שומרים את אותה שבת שקיבלנו אנחנו במתנה ולא אומות העולם, אנחנו מכריזים על אהבתו...

  קראתי לא מזמן מאמר שנקרא "המין האנושי – היסטוריה של תקוה". המאמר עוסק בנושא האם המין האנושי טוב או רע מיסודו. והם מביאים לדוגמא מקרי אסונות בהם היה צפוי שתהיה אנדרלמוסיה, פריקת יצרים, שוד וביזה. והתברר שבכל אותם מקומות שנבדקו ההפך הוא הנכון. האסונות הוציאו מהאנשים את כל הטוב שבהם. מתחיל בימי הבליץ על בריטניה, בהפצצות   בעלות הברית על גרמניה, סופת ההוריקן 'קטרינה' ששטפה את ניו אורלינס בארה"ב. בכל המקומות האלו התברר שלמרות נבואות הזעם, נתגלה דוקא טוב ליבו של אדם. עזרה אחד לשני, צוותי הצלה שהוקמו על ידי אזרחים. סיוע בחלוקת מזון ובגדים. וכן הלאה. אך השבוע התחלתי לפקפק. במקום בו אני עובד, ערכו אתמול – יום רביעי – הפנינג לקראת פורים. מוזיקה, כיבוד קל, תחפושות. יום קודם שאלתי אחד מהעובדים אם הוא יגיע מחר, אמר לי מאז הפוגרום בחווארה, אני לא יכול לשמוח. להזכירכם, ביום ראשון ה' אדר נרצחו בפיגוע ירי האחים הלל ויגל יניב הי"ד בחווארה בדרכם מהבית לישיבות בהם הם לומדים. מס' שעות לאחר מכן צעירים ימניים הציתו מכוניות ובתים בחווארה כנקמה על הרצח. "הפוגרום...