לדעת חכמה ומוסר

תהיה מלחמה עם אירן או לא תהיה? מה קורה לטראמפ? והאם זה קשור למשכן? הרהורים לפרשת תרומה כבר כתבתי לפני כמה שבועות על המעדניות שמוכרים דגים מלוחים ומעושנים לכבוד שבת קודש, והדג הכי נמכר זה מעדן טראמפ - טונה במיונז וחרדל. ברור שזה בגלל השם, כי הערינג ביידן, ואפי' מעדן ביבי - שהם הרבה יותר טעימים לדעתי - נמכרים פחות. אני לא רוצה לחקור את האדם הזה - טראמפ, אני לא חושב שמישהו יכל לחקור ולנתח אותו ואת אופיו או את התנהגותו. אבל אני כן רוצה לדבר עלינו ועל התייחסותנו אליו. הקנדציה הקודמת באמת הייתה טובה מאד לישראל. וכשטראמפ נבחר לקדנציה השניה שלו, באמצע מלחמת שמחת תורה ואחרי ממשלו של ביידן, הייתה תחושה של רווחה. הנה עכשיו נוכל לעשות הכל. נוכל לנצח את חמאס, נשמיד את איראן.  באמת לא היה נשיא אמריקאי טוב לישראל כמו הנשיא טראמפ. ובכל זאת. מה שקורה בעזה, ומה שקורה באירן, ועוד כהנה וכהנה, גורם לתחושה שהשמחה הייתה מוקדמת מדי, האם הוא באמת טוב ליהודים?! אני נזכר בתקופה שאורי לופוליאנסקי היה ראש עיריית ירושלים. רק מזכיר למי ששכח או לא יודע, לפניו היו טדי קולק ואהוד אולמרט שלא נחשדו באהבת יתירה לתורה ...

האזנתי השבוע לקטע מתכנית רדיו שהכותרת שלו הייתה השתלבותם של חרדים בשוק העבודה. ובפנים… הכל עסק סביב מידת הלשעבר של חרדיותם. המסקנה שאני שמעתי מהשיח הזה, שחרדי שרוצה להתפרנס צריך להיות לשעבר ברמה כזו או אחרת. מחרדי מודרני או חרדי חדש, עד חוזר בשאלה. הא ויש גם חרדי עובד, שלא הצלחתי להבין מה המשמעות של זה.  ואני תמה על קטנות מוחם של אותם שדרן ומרואינת או אולי בעצם על צרות עינם ועל האג'נדה שהם מקדמים.  השבוע היה השלושים של חברי לעבודה - שלמה דיאמנד. אברך כמשמעו שישב לידי עשרים שנה בעבודתו כמתכנת, ולא רק שנשאר בן תורה, אלא נשאר אברך כפשוטו. אברך שקיבל יורה יורה מגדולי תלמידי החכמים לפני כחמישים שנה בהיותו נער בן שבע עשרה. אברך שערך ספרי קדמונים והיה בקי בהם ישר והפוך והוסיף בהם את הערותיו. עשרים שנה ישבתי איתו באותו חדר ב"מלם", רואה אותו יושב מול המחשב וכותב תכניות, ובארוחת הצהריים מול אותו מחשב, כותב איזה רעיון תורני. השיחות איתו בין לבין מכניסות אותך ישירות לבית המדרש, אם זה אמרה מוסרית של רבותיו בישיבת חברון, אם איזה הברקה רעיונית על הגמ' שלמד עם החברותא בבוקר או אתמול ...

וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ (ח' ז') רש"י: יצוא ושוב. הוֹלֵךְ וּמַקִּיף סְבִיבוֹת הַתֵּבָה, וְלֹא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁהָיָה חוֹשְׁדוֹ עַל בַּת זוּגוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין ק"ח ב). שנים עשר חודש נח לא ישן בלילות ולא נח בימים, עסוק בלדאוג למאכלם של בעלי החיים ואתה ממציא לך איזה חשד הזוי? שנים עשר חודש בהם נח מווט מנהיג את כל מי שנשאר מהבריאה ומביא אותה לחוף מבטחים. וזה אחרי מאה עשרים שנה בהם נח בונה את אותה תיבה בה יהיה מקום לכל בעלי החיים ביניהם אתה העורב. אבל הוא רוצה את אשתך. שנים עשר חודש אתה תקוע בתיבה והנה סוף סוף אתה יכל לצאת ולמצוא מקום לך ולאשתך, ואתה מקפיא הכל וממציא לך חשדות? אז נראה מה אומרת שם הגמרא. וישלח את העורב. אמר ריש לקיש, תשובה ניצחת השיבו עורב לנח. אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני. רבך שונאני - מן הטהורים שבעה מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת? או שמא לאשתי אתה צריך?! ...

  שמיני עצרת. אחרי שבעת ימי חג סוכות מגיע יום נוסף, היום השמיני. והוא כהמשך לחג הסוכות אבל הוא חג בפני עצמו. גם שהחיינו אנחנו מברכים על החג הזה. וחוץ מהקרבן המיוחד שיש לו  - שנזכה להקריב במהרה בימינו - הקרבן של שמיני עצרת, יש לו גם שם נוסף, שמחת תורה, כי ביום הזה אנחנו מסיימים את קריאת חמישה חומשי תורה ומתחילים מחדש.  מה זה היום הזה? ולמה נקרא עצרת? ולמה ראו חז"ל לסמוך את שמחת התורה דוקא ביום זה של שמיני עצרת.  במדרש בילקוט שמעוני (פרשת פנחס תשפ"ב) "אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה והיה בנו של המלך טורח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים, עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה אלא טול תרנגול אחד וליטרא אחת של בשר, כך כל שבעת ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהן של אומות העולם,.... וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני ואתם נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד ואיל אחד.  לפני שנפרדים מהמלך לאחר שבעת ימי חג הסוכות, עוצר אותנו הקב"ה וקורא לנו לשמ...

  יום חמישי בבוקר גשם שמתחיל בטפטוף והופך מהר מאד לדקות ספורות של גשם שהספיקו להרטיב מזרנים, להרוס כמה קישוטים, וזהו. אני חוזר מהתפילה וקופץ לי סטטוס של "ושפך לו רבו קיתון על פניו". לא אחד ולא שניים, כל אחד מנסח ומאייר כיד הדמיון הטובה עליו. ואני שואל, שיטת חלק מהפוסקים - ויש אומרים רב הפוסקים - שדברי חז"ל אלו על גשמים בחג זה רק בליל ראשון של חג. וכך מדייקים גם מדברי הרמב"ם.  ואם כבר, אז אני רוצה לשאול אם אתם זוכרים עוד חג סוכות כזה בו נהנתם כך משנת צהריים בסוכה (בלי מזגן) בלי להתהפך מצד לצד ולקום טבולים בזיעה. וגם אם ירד קצת גשם, למי זה הפריע? אחרי השינה - אלא א"כ אתה בכל מקרה מאחר זמן קריאת שמע. לפני ארוחת הבוקר - בד"כ.  הקב"ה מאיר לנו פנים בחג הסוכות הזה, ואנחנו מכריזים בלולבינו ובאתרוגינו על נצחוננו בדין.  אז מה גורם לכאלו שלא ידועים כמעלי סטטוס סדרתיים, לקפוץ ולהעלות סטטוס כזה? מה גורם להם לראות הכל שחור? והבוקר ממשיך בבשורה(!?) על חתימת ההסכם עם החמאס. ושוב היסטריה המונית על האסון שבהסכם הזה. ואני לא נכנס לזה עם הוא טוב או לא טוב (דעתי ידועה ובר...

  כבר כמעט חודש וחצי שאנחנו אומרים כל יום את המזמור לדוד ה' אורי. ובמזמור הזה מהדהדת בקשתו של דוד המלך, "אַחַ֤ת  ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית ה' כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃ (תהילים כז ד). ואנחנו מבינים כפשוטו כמו שמבאר הרד"ק: להודיע כי בכל לבו מ בקש אותה להשקיטו מהמלחמות אף על פי שהוא בוטח שהא-ל יצילנו מכל נזק אף על פי כן לבו טרוד בהם ומתעסק בצרכי הגוף ואין לו פנאי להתעסק בצרכי הנפש. ושאל מאת ה' שישקיטהו מן המלחמות שלא יצטרך להתעסק בהן כדי שיהיה גופו ולבו פנוי לשבת בבית ה'. עד שעליתי השבת למפטיר, וקראתי בהפטרה את שירת דוד המלך ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו. וכשחזרתי הביתה, הייתי מוכרח לקרוא אותה שוב לבני ביתי. כי מה דוד המלך אומר שם? הוא מתאר ומודה על כל החסדים והטובות שעשה לו הקבה בהצילו אותו מכל אויביו. ואז מגיעים הפסוקים הבאים: הָאֵ֥-ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דַּרְכִּֽי׃ מְשַׁוֶּ֥ה רַגְלַ֖י כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃ מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י...