רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2023

הרהורים מנקודת מבטו של 'בעלבת' לערב חג מתן תורה

  נראה כאילו בישיבות ובכוללים ניכסו את חג השבועות לעצמם. קבלת התורה זה לימוד התורה בעיון בבקיאות ובעמל. האם באמת זה קבלת התורה? זהו יום מתן תורה? התורה ניתנה לכלל ישראל, לאברכים ולבעלבתים לנשים ולילדים. התורה כוללת תרי"ג מצוות, ואת זה קיבלנו בהר סיני. יצאנו ממצרים כדי להיות עבדי ה', ועבדי ה' זה אומר תרי"ג מצוות על דקדוקיהם ופרטיהם. מי? כולם! כל כלל ישראל! אבל במתן תורה יש עוד דבר. כשיושבים ישראל ועוסקים התורה אומר הקב"ה לפמליא שלו, תראו את בני חביבי ששוכחים מהצרות שלהם ועסקים בתורה שלי. בן של הקב"ה זה לימוד תורה, זה העיסוק בתורה. אבל זה לא נגמר בזה. "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ביום שמחת ליבו" – אומר שלמה המלך בשיר השירים (ג י"א).   "במלך שלמה" דורשים חז"ל על הקב"ה – מלך שהשלום שלו. "ביום חתונתו" – יום מתן תורה. ומאז, מכנה הקב"ה את כנסת ישראל בתיאורים של "אחותי רעייתי יונתי תמתי". במתן תורה הקב"ה נשא אותנו כביכול לאשה. מיום מתן תורה הקשר בינינו לקב"ה ה...

על שמאל וימין והחרדים שבאמצע, על קטני אמונה ועל בעלי הנאה - הרהורים לסיום מסכת סוטה

כששמאל וימין נפגשים וכבר אין להם במה להאשים אחד את השני, אז כרגיל נתקוף את "היהודים", סליחה... את "החרדים". ואם לתקוף את החרדים, אז כמובן על זה שהם משתמטים מללכת לצבא. אבל משום מה זה לא עבד, אז מחפשים משהו אחר, ומה הפעם? כלכלה. החרדים פוגעים בכלכלת המדינה. ב- 2065 - בעוד יותר מארבעים שנה - כלכלת ישראל תקרוס. למה כי החרדים לא מפרנסים את עצמם והם נשענים על תמיכת המדינה והם מתרבים ועוד מעט הם יהיו רב והמיעוט העובד לא יוכל לפרנס אותם והכלכלה תקרוס. לא משנה השקר והחישוב שאינו חישוב. לא משנה שאברכי הכולל נתמכים הרבה פחות מכל מיני "עובדים" לא יצרניים אחרים – כמו אנשי התרבות והתקשורת למיניהם. אז מה הפתרון, להוציא אותם ממעגל העוני, להכניס אותם למעגל העבודה. להוציא אותם משליטת העסקנים, הפוליטקאים והרבנים – גדולי התורה – שפשוט לא מבינים את האסון העומד לבא על החרדים עצמם. אז אנחנו מסיימים היום מסכת סוטה. והדפים האחרונים כולם שיחת מוסר אחת גדולה. ובין הדברים, מה שיקרה בימי עיקבתא דמשיחא: (מט ב) חוצפא יסגא – החוצפה תגבר – מישהו חושב שזה לא קורה היום? יוקר יאמיר – מאד!...

פרשת בהר בחוקותי - על חרם - מישהו זוכר? - שהוא לא חרם ועל מה שמבינים מחבלי החמס והג'יהאד

רציתי לכתוב על אנג'ל - מישהו זוכר שרק לפני שבוע הנושא המדובר ביותר במדינה הזו היה החרם החרדי על מאפיית אנג'ל? אז זהו, שאנחנו לא מחרימים אף אחד, כי אם היינו מחרימים, זה כבר היה נשכח. אבל אנחנו – לפחות אני – לא שוכח, למה? כי אני לא מחרים, אני פשוט עושה את מה שמלמדת אותנו התורה - שניתנה לנו לפני שלושת אלפים שנה - בפרשת השבוע - פרשת 'בהר'. מיד אחרי הציווי על השמיטה ועל היובל, אומרת לנו התורה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה יד). ואיך זה קשור ליובל? שהרי שדות ובתים (נדל"ן) שמכר אדם חוזרים אליו ביובל והמכירה היא רק לשנים. לכן, "במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואות ימכור לך". המכירה תהיה לפי ערך של מס' השנים בהם תוכל לקבל תוצרת מן האדמה. רש"י מתייחס ללשון הפסוק "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך". מפרש רש"י: כשאתה מוכר, תמכור לישראל חברך, וכשאתה קונה, תקנה מישראל חברך. כלומר, כשאתה רוצה למכור משהו ויש אפשרות למכור ליהודי או לשאינו יהודי, תמכור ליהודי. כשאתה רוצה לקנות מ...

למה נסמכה פרשת אמור לפסח שני?

בני ישראל מצטווים לעשות את הפסח, אבל יש אנשים בעם שלא יכולים להקריב כי הם טמאים. יש אומרים נושאי ארונו של יוסף היו, ויש אומרים מישאל ואלצפן שטיפלו בקבורת נדב ואביהוא בני אהרון. והם באים לפני משה ואומרים "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו". והקב"ה נותן להם פסח שני. מה המיוחד במצוה זו של קרבן פסח שדוקא כאן הם אומרים למה נגרע? בספר החינוך - בביאורו למצוות פסח שני – כתב: 'משורשי המצווה, לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם'. ומרחיב החינוך בעניין זה, ומוסיף, 'ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו... ולפי שהוא יסוד גדול בדת, הגיע החיוב גם כן אף על הגר שנתגייר בין פסח ראשון לשני, וכן קטן שהגדיל בין שני הפסחים שחייבים לעשות פסח שני... על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצוה זו הנכבדת כל איש מישראל, ואל יעכבהו אונס וריחוק מקום מעשותה, כי אם יקרהו שנאנס בחדש הראשון ולא זכה בה עם הקודמים יעשה אותה בחדש השני'. אנחנו רואים פה את גדלות וחשיבות העניין של הקרבת קרבן פסח, עד שבשביל כמה אנשים בודדים שלא יכלו לעשות פסח, ק...

ואולי אנחנו בכל זאת משתמטים? הרהורים ליום הזכרון ולשבת אחרי מות קדושים

השיח הציבורי סביב טקסי יום הזכרון הגיע כמובן אל פתחנו החרדים. קראתי דברים שכתב מישהו ובהם הוא חוזר שוב ושוב על הנושא של השתמטות החרדים. אז אני רוצה להסביר לו כמה ערכי יסוד חרדיים.  אני חרדי. בוגר ישיבה קדושה ואחר כך אברך כולל שהתחיל את שירותו הצבאי במסגרת שלב ב' בגיל 30. קצין בצה"ל. מתנדב זו הפעם השניה להמשך שירות מילואים (תעשה לבד את החשבון). מפקד מחלקה בהגמ"ר. מפקד כיתת הכוננות בעיר החרדית מודיעין עילית. כל חיילי המחלקה שלי - חרדים. לוחמי כיתת הכוננות - כולם חרדים ומשרתים במילואים.  אבל – וכאן מגיע אבל גדול - כולנו מחנכים את ילדינו להקדיש את חייהם ללימוד התורה הקדושה. ולוותר בשביל זה על שירות בצבא הגנה לישראל.  "לוותר!" כי אין כמו הציבור החרדי שמבין מה זה ערבות הדדית, ואין עוד כמוהו שנושא בנטל ההתנדבות לכל סוג של עזרה לשני – ראה ערך ארגוני החסד וההצלה החרדים. אין כמו הציבור החרדי האמון על "לא תעמוד על דם רעך" ועל "ואהב לרעך כמוך" שהם חלק מהציווי "קדושים תהיו". והוא היה צריך להיות הראשון שמתגייס ליחידות הכי קרביות. אבל הוא מוותר. ל...