לדעת חכמה ומוסר

  "ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו, אעלה ואגידה לפרעה ... אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי...... והיה כי יקרא אליכם פרעה ויאמר מה מעשיכם. ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו, בעבור תשבו בארץ גושן ...." אחי יוסף – בני יעקב, גיבורים, אנשי חיל, חכמים מוצלחים, לא שונים מיוסף אחיהם הקטן בכלום.   מתאימים לכל תפקיד ממשלתי, מדיני, כלכלי. מה יותר טוב מלהשתלב בשוק העבודה? להשתלב בכלכלה ובחברה המצרית? מה יותר טוב מלקבל משרות מתאימות לכישוריהם? כל מהגר, החלום הכי גדול שלו זה למצוא עבודה טובה, משרה טובה. ומה יותר טוב מתפקידים במקומות הכי משפיעים? אבל בני ישראל ירדו לגור בארץ. להישאר גרים. לא להיות חלק ממצרים. ולכן תגידו שאתם רועי צאן, העבודה הכי בזויה במקום אליו הגעתם. וכל זה כדי שתשארו בגטו שבחרתם לחיות בו מרצון. וגם אחרי הציגם עצמם כרועי צאן - ובדווקא החמישה הפחותים מהם בגבורה -   פרעה רואה בהם את האיכות יוצאת הדופן של בני יעקב, ואומר ליוסף "ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי". אומר פרעה ליוסף, אני רואה מה יש בהם, אתה רוצה להצ...

"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה". אומר רש"י "להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". יעקב אבינו – עשרים ושתים שנה לא ראה את בנו יקירו, בן זקוניו שבו השקיע את כל כולו. ועכשיו כשסוף סוף מתבשר שהוא חי ויכול לפגשו, במקום לזרז את הבנים ולמהר כמה שיותר לפגוש את יוסף... לא!!!   קודם צריך להכין את התשתית. והתשתית היא ישיבה שמשם תצא תורה. כל עוד אין שם ישיבה, יוסף יחכה ויעקב יחכה. כי יעקב כדרכו בכל מצב, יושב אהלים. כשמספרים ליעקב שיוסף חי ולא סתם חי אלא הוא מלך במצרים, זה לא מספק אותו. השמחה לא חוזרת אליו והשכינה עדיין לא שורה עליו. כשרואה יעקב את העגלות ומבין את המסר ששלח לו יוסף – אני עדיין שקוע בסוגיה אותה למדנו לפני עשרים ושתים שנה, עכשיו יש מה לשמוח וממילא השכינה חוזרת לשרות עליו. אם אין תורה ולא סתם תורה, אם אין ישיבה במקום, יוסף יהיה במצרים אבל יעקב יישאר בביתו בארץ כנען. ואת יהודה שלח לפניו... את מי שולח יעקב להקים את הישיבה? לו אנו במקומו היינו שולחים את יששכר, הלמדן הגדול, המתמיד העצום שנמשל לחמור שאפי' בזמן שנתו, משאו – תורת...

    מלחמת היוונים ביהודים לא היתה מלחמה מדינית על הגוף אלא מלחמה על הנפש. "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". זו הייתה מלחמה תרבותית על השלטת התרבות היוונית בעולם ומחיקת תרבות ישראל – תורת ישראל. המלחמה אכן לא התחילה בכח אלא להיפך בדרכי נועם על ידי הכנסת השכלה, ספורט, "תרבות", פיפוח וטיפוח הגוף, יופי וכדו' לערי ישראל. זה הצליח חלקית בלבד והיו מעטים (היום קוראים לזה בשולי המחנה) שנמשכו אחר ההבל והתייוונו. את היוונים זה כמובן לא סיפק ולכן החלו בהפעלת כח. גזרו גזירות על קיום המצוות - בעיקר שבת, חודש ומילה, שהעובר עליהם נענש בעינויים קשים ובמיתות משונות. כאן הצלחתם הייתה רבה יותר ורוב העם – גם אלה שלא התייוונו מרצון, לא עמדו בנסיונות הקשים, בעינויים ובחשש ממוות והתייוונו עכשיו מאונס. קומץ קטן של יהודים שהמשיך למרות הכל בשמירת ובקיום המצוות, הטריף את דעתם של היוונים שראו בכך כשלון מוחלט. הם ידעו שאם יש אפי' מעט יהודים שמוכנים למסור את נפשם על קידוש ה', על לימוד התורה וקיום המצוות, תורת ישראל נצחה. הם ידעו גם שמספי...

  חנוכה ה'תשפ " א רועים או נסיכי אדם? ואיך זה קשור אלינו?   השיר "מעוז צור" המושר בפי כל יהודי בשעת הדלקת נרות חנוכה, מסתיים במילים "הקם לנו רועים שבעה". השיר הזה מחולק לכותרת – הבית הראשון – האומר שאנו משבחים למי שהוא מעוז וצור ישועתנו, ועל הציפיה להודאה השלימה בהבאת קרבן תודה על המזבח, שנזכה לחנוך אותו במהרה. המשך השיר מתאר את ניסי הגאולה המלווים אותנו משחר ההיסטוריה. ומסתיים בבקשה שהקב"ה יחשוף זרוע קודשו, יקרב את הגאולה וינקום נקמת דם עבדיו מאדום הרשעה. השיר מסתיים בבקשה להקים לנו את שבעת הרועים. מי הם אותם שבעת הרועים? לתומי חשבתי תמיד שהכוונה לשבעת האושפיזין. אך מעיון במקורות מתברר שיש לעם ישראל רועים אחרים. הנביא מיכה (ה' ד') מתנבא על הגאולה העתידה - וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.   מי הם שבעת הרועים? שואלת הגמ' במסכת סוכה (נב ב'). ואומרת, דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומה עם יצחק? רש"י מביא את דברי המדרש "ויצחק להיכן אזל להציל בניו מדינה של גהינום כד...

  "וישב יעקב - ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה" (רש"י בתחילת הפרשה). במי מדובר? מדובר ביעקב אבינו שכל ימיו רחוקים משלווה. עוד ממעי אימו מתחילה המריבה עם עשו. אח"כ הוא צריך לקחת במרמה את הברכות, עד שעשו מבקש להורגו. עשרים ושתיים שנה בבית לבן, כאשר לבן מרמה אותו ומחליף את אשתו, מרמה אותו בשכרו. וגם כשהקב"ה מסדר לו את השכר, מאשימים אותו בגניבה "כל אשר לו מאבינו". ואם זה לא מספיק, אז בדרך חזרה לארץ כנען, חוטפים את ביתו, ובניו מסכנים אותו במלחמה עם כל יושבי האזור אחרי שהרגו את כל העיר שכם. ואחרי זה מבקש יעקב לישב קצת בשלוה, רוצה קצת חיים "רגילים". ועל איזו שלוה מדובר? יעקב איש תם יושב אהלים, כל ילדותו שקוע בלימוד. יורד לחרן, לברוח מעשו ולחפש אישה ובדרך נכנס לעוד ארבע עשרה שנה של לימוד בישיבה, ארבע עשרה שנה בהם לא עלה על מיטה. עשרים ושתים שנה בבית לבן והוא אותו יעקב יושב אהלים. מבקש יעקב לישב בשלוה ולעסוק בתורה, לחנך את בניו, לבנות את התשתית ש...

כשיעקב ועשו נפגשים, מתפתח ביניהם דיון לגבי רכושם. עשו אומר יש לי רב ויעקב אומר יש לי כל. בפשטות, מה שאנחנו מבינים, שיעקב מסתפק במה שיש לו ולכן אומר "יש לי כל" (ל"ג י"א) – יש לי כל מה שאני צריך. עשו לעומתו אומר "יש לי רב" (ל"ג ט') אבל לא מספיק. עיון ברש"י מלמדנו נקודה נוספת. על מאמר יעקב יש לי כל אומר רש"י כל סיפוקי. ועשו דיבר בלשון גאווה, יש לי רב יותר ויותר מכדי צרכי. עשו יש לו הרבה יותר ממה שהוא צריך. יעקב לעומתו יש לו בדיוק מה שהוא צריך. אם הקב"ה נתן לו את זה הרי זה נצרך לו. אם לא היה צריך, הקב"ה לא היה נותן לו. וההבדל בהשקפתם נובע מהבדל בהבנה של מטרת החיים בעוה"ז. עשו נהנתן ת"א מצוי, חי כדי להנות. כל מה שיש לו נועד כדי לעזור לו למלאת את מטרת חייו – להנות. אם יש לו יותר ממה שהוא מסוגל לבזבז, הרי שיש לו יותר מכדי צורכו. יעקב לעומתו חי כדי לעבוד את ה', כל מה שיש לו נועד לעזור לו במילוי תפקידו. אם יש לו יותר מכדי צורכו, הרי שתפקידו עדיין לא בוצע בשלמותו. יעשה בזה חסד, ייתן צדקה לעניים, ינצל את זה לצורך עבודתו. ...