לדעת חכמה ומוסר

  בפרשת השבוע מתארת התורה את מיתת נדב ואביהוא שני בני אהרון. "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צווה אותם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'. ויאמר משה אל אהרון הוא אשר דבר ה' לאמור בקרובי אקדש..." (ויקרא י א – ג) רבו המפרשים שטרחו להבין ולבאר לנו את חטאם של בני אהרון, וההתחלה לזה היא כבר בגמ'. ועוד לפני הבנת במה חטאו, נותן לנו האור החיים הקדוש, את הסיבה הראשונית לחטאם.   'ירצה להודיע מקום טעותם שהיא לב' סיבות, האחד להיותם כהנים שאליהם תאות העבודה וזהו שהתחיל לומר בני אהרן. ב' היותם גדולים במעשה ושקולים הם כמשה ואהרן .' למדנו לא מזמן מסכת חגיגה. הגמ' שם (יד ב) מספרת על ארבעה שנכנסו לפרדס, בן עזאי, בן זומא, אחר ורבי עקיבא. בן עזאי הציץ ומת. למה? כשנאמר "כי לא יראני האדם וחי". בן עזאי לא מכיר את הפסוק הזה? ואעפ"כ הציץ. ועליו אומר דוד המלך בתהילים, יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. התאוה להתקרב לה' הרגה את בן עזאי. התאוה לעבוד את עבודת ה...

מסכת חגיגה מסיימת את סדר מועד, ובמילים ספורות הנמצאים בשני הדפים האחרונים של המסכת, מסכמת הגמ' את כל עניין המועדים.  בדף יז מביאה הגמ' פסוק מנבואת יחזקאל על בניית בית המקדש. "המזבח עץ שלש אמות גבוה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" ושואלת הגמ', הרי הפסוק הזה מדבר על שולחן לחם הפנים, אז למה קורא לו הנביא מזבח? עונה הגמ', רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו, בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו. ומפרש רש"י: בהכנסת אורחים. תוס' מפרש: דגדול כח הלגימה – סעודה – כמו שאומרת הגמ' בהגדת חלק (סנהדרין דף קג.) ומה אומרת שם הגמ'? גם כאן דברי רבי יוחנן, 'גדולה לגימה... שמקרבת את הרחוקים'. מאיפה אנחנו יודעים? מיתרו שבשכר שאמר לבנותיו "קראן לו ויאכל לחם", זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית. המהרש"א (מנחות צז) מביא דבר נוסף שבגינו שולחן מכפר כמזבח, משום שאומרים עליו דברי תורה. ומדייק דבריו מהמשנה באבות (פרק ג' משנה ג) שאומרת, שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו...