לדעת חכמה ומוסר

  בזכרונותי חנוכה זה החג הכי משפחתי שיש. הדלקת נרות, כל המשפחה יושבים ומדברים על חנוכה, משחקים משחקי חנוכה, לומדים. בישיבה כבר קיבלנו מושגים אחרים של התחזקות בלימוד דווקא בחנוכה, אבל עדיין היינו יוצאים הביתה לשבת ואולי לעוד יום - לא מאורגן. אצל הילדים שלי זה כבר הפך לבין הזמנים. זמן חורף א', זמן חורף ב', ובאמצע חופשת חנוכה. והיום ישיבות רבות עושות את "בין הזמנים" הזה דווקא אחרי חנוכה.  רפאל שלנו סיים מסכת תענית שלמד במשך חצי שנה - חוץ מהלימודים בישיבה - התחיל בבין הזמנים עם חבר ילדות שלומד בישיבה אחרת, והמשיך בלילות עם חבורתא ב"עטרת" אחרי שחוזר מהישיבה. אז אנחנו חוגגים את הסיום, עם החברותות ועוד בחורים. מתי? בחנוכה. ואז מתברר שהחברותא שאתו התחיל ולמד בבין הזמנים לא יכל לבא, כי אצלם בישיבה (ישיבה גדולה) לא יוצאים בחנוכה לשום אירוע (אנחנו עוד מקווים שיצליח לבוא ל"סיום"). אנחנו רגילים לומר שהחשמונאים אמנם נצחו את היוונים, אבל המלחמה בתרבות יוון עדיין נמשכת במלא עוזה. ואני שואל, תרבות יוון? "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט כז), יפי...

  לומדי הדף היומי סיימו השבוע את מסכת בבא בתרא. ובמשנה האחרונה (דף קעה ב) 'אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והן כמעיין הנובע'. רבו הביאורים מדוע דוקא דיני ממונות, אבל מה שברור שהעיסוק במסכת נזיקין (שלושת הבבות - בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא) מחכים. מה יכול להיות טוב מזה? אז נזכרתי בגמ' בתחילת מסכת נזיקין (בבא קמא ל א) 'אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות'.  אז חכמה או חסידות?  כולנו מכירים מהמשנה באבות ש'לא עם הארץ חסיד' (פרק ב' משנה ה') כלומר אם אתה רוצה להיות חסיד קודם תהיה חכם. ומי הוא חסיד? חסיד זה מי שעושה לפנים משורת הדין (רש"י על המשנה באבות פרק ו משנה א ועוד הרבה בש"ס). אז אי אפשר להיות חסיד בלי להיות חכם. אבל האם אפשר להיות חכם בלי להיות חסיד? וא"כ האם יש לזה משמעות? שמעתי אתמול מעשה שמדברים עליו עכשיו בבתי המדרשות של בני ברק. על משפחה שהאבא נפטר וכל האחים חתמו שהנכסים כולם של האמא - כמקובל. כשהאמא נפטרה לבית עולמה, בכור האח...