לדעת חכמה ומוסר

  כשמשה רבינו זורק את המטה לארץ והופך לנחש, אמרו לו יוחנא וממרא - ראשי המכשפים של מצרים - 'תבן אתה מכניס לעפריים' - אתה מביא תבואה למכור במקום שהוא מלא תבואה (גמרא מנחות פה א). כלומר, למצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים?! ובמדרש: מלמד שלא קרא אלא לתינוקות ולנערים בני ד' או ה' שנים. אומר לו פרעה, זה מה שיש לך? אצלנו, ילדים קטנים עושים את זה. מצרים מדינה של עבודה זרה וכשפים. בתי ספר לכשפים הטובים בעולם נמצאים שם. ילדים בני חמש הופכים מטות לנחשים וחזרה. ולשם מגיע משה רבינו ומספר להם על ה'. מספר להם שיש מנהיג לבירה ושאותו עם של עבדים המשועבדים להם הם בעצם בניו של אותו מנהיג. והתוצאה צפויה. "מי ה' אשר אשמע בקולו"? משה עושה מופתים? עוד מכשף קטן הגיע לכאן. הם לא מעלים בדעתם שאולי יש אמת בדבריו. ובאותו מקום, באותה מדינה, נפתחת פקולטה למדעי היהדות. המחלקה ללימודי ה', ללימודי אמונה. וזה לוקח שנה שלימה. שנים עשר חודשים של מופתים שמתחלקים לשלושה סמסטרים. בראשון לומדים שיש ה'. בשני לומדים שהוא לא יושב לו אי שם בגנזי מרומים, אלא נמצא כאן ב...

  בפרשה הקודמת משה ואהרון מבשרים לעם על הגאולה שעתידים להיגאל ממצרים. אומר להם אהרון "את כל הדברים אשר דיבר ה' אל משה". והעם מאמין. "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל". בני ישראל מאתיים ועשר שנים במצרים. הם נולדו במצרים. הם נולדו עבדים. והנה מגיעים משה ואהרון – את אהרון הם מכירים, אבל משה? והם שומעים מהם שהקב"ה רוצה להוציא אותם ממצרים. והם מאמינים. למה? כי הם שמעו "כי פקד ה'". מה הם שמעו? הם שמעו את הסוד שעובר מאב לבנו כבר כמה דורות, מאז יעקב ויוסף. כשיבוא מי שיבא ויאמר לכם "פקוד יפקוד אלוקים אתכם", זה הסימן לגאולה. וכשהם שומעים את משה ואהרון אומרים להם בלשון זו, הם יודעים שהגאולה הגיע. ואז פרעה מכביד את עולו, ושוטרי בני ישראל המוכים כשפוגשים את משה ואהרון אמרים להם "ירא ה' עליכם וישפוט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה". ומשה ניגש אל ה' ואומר "למה הרעותה לעם הזה ולמה זה שלחתני". והוא נשלח שוב לדבר אל בני ישראל, והפעם עם תכנית מפורטת. "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאל...

  "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה... ויוסף היה במצרים" (שמות א א-ה). את ההדגשה שיוסף היה במצרים מבאר רש"י: 'הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועמד בצדקו'. אנחנו כבר מכירים את סיפורו של יוסף, אנחנו גם מכירים את כינויו יוסף הצדיק. אבל יש הרבה צדיקים בכל מיני מקומות בעולם. מלמד אותנו כאן רש"י: ויוסף היה במצרים - הוא יוסף בהיותו נער צעיר - בן שבע עשרה -בן זקונים שקיבל את כל תורתו של אביו, הוא יוסף במצרים בבית פוטיפר ובבית האסורים, הוא יוסף משנה למלך מצרים, הוא אותו יוסף באותה צדקות - עומד בצדקו. לפעמים כשמתבגרים ומשנים סטטוס, עיסוק ומעמד, מתחילים לחשוב אחרת, לראות דברים אחרת (בעבודת ה' כמובן). דברים שחשבנו ונהגנו פעם נראים לנו כמשהו של צעירים. היום אנחנו חכמים יותר, בעלי נסיון יותר, מיושבים בדעתנו יותר. יוסף בכל המצבים נשאר אותו יוסף. נכון, הוא התבגר והחכים, - ואף על פי כן ואולי דוקא בגלל זה - נשאר אותו יוסף. ומיוסף למשה רבינו שבבורחו ממצרים מגיע למדין. "ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב אל הבאר" (ב' טו). אומר ר...

  אמרתם פעם לילדים שלכם כשאנחנו היינו....!? כשאנחנו היינו ילדים, לא היינו.... כשאנחנו היינו צעירים, היינו.... ואיך הם הגיבו? אגלה לכם בסוד איך הבנות שלי מגיבות: 'אמאאאא (בדרך כלל זה האמא) היום זה דור אחר'. הם גם יודעים לצטט שזה ירידת הדורות. יעקב אבינו מברך את אפרים ומנשה בני יוסף. "ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלוקים כאפרים וכמנשה". לא כאברהם יצחק ויעקב, גם לא כראובן ושמעון או שאר השבטים. כאפרים וכמנשה. ואת מי מברכים בברכה הזו? אומר רש"י 'הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישמך אלוקים כאפרים וכמנשה'. זו לא ברכה שמברך אדם את חברו. זו ברכה מיוחדת של אבא לבן. שמעתי מהגאון ר' עובדיה ברוידא - בברית של נינו, בן אחייני היקר מוישי פינקלשטיין - דברים נפלאים. כשיעקב אבינו פוגש את יוסף אחרי עשרים ושתים שנה, הוא אומר לו על אותם מנשה ואפרים, "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים... לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". וכשאומר יעקב "לי הם", משמעות הדברים שהם יהיו חלק מהשבטים. וזה לא רק לקבל חלק ...