לדעת חכמה ומוסר

  עם סיום החופש הגדול עלה  היום   אצלנו בעבודה הנושא של חופשות בחו"ל. אמר לי אחד העובדים אני לא רוצה לצאת מהארץ כי אסור. אבל אני מאד רוצה לצאת לחופשות בחו"ל, לנופים המשכרים, לאוויר הצלול, לשחרור, לתחושת החופש שאין בחופשות בארץ. ואל תגיד לי שיש התרים, כי אני לא רוצה היתרים! ואתה יודע איפה הבעיה הגדולה שלי, הוא אמר, שזה בכלל לא נושא. מי חושב על זה? מי מדבר על זה? וכשאני מדבר על זה אף אחד לא מבין מה אני רוצה. ואומר לך את האמת לא יודע כמה זמן אחזיק בזה. ואז הוא אומר לי ונעזוב לרגע את ה"איסור", זה הפך לתרבות, ואני לא רוצה את התרבות הזאת. ומכאן עברנו לנושא אחר אבל קרוב, תרבות השפע. המרדף אחר הכסף והעושר. הירידה ברוחניות שמגיע עם זה אוטומטית. כי ככל שאתה מאכיל יותר את הגשמיות, אתה מאכיל פחות את הרוחניות. והוא צעיר ממני בהרבה, אז הוא סיפר על חיי הפשטות שחיו הסבים שלו. ואיפה החיים שלנו היום. אין לי תשובות. אין לי תשובה לגבי איסור נסיעה לחו"ל שהוא בכלל לא נושא. אין לי תשובה בשבילו איך לא נסחפים לתרבות הזו. אני גם לא יכל להגיד לו את מה שאמר בעל החיי אדם 'ברוך ...

  אחת המצוות בפרשת השבוע – פרשת שופטים – היא "שום תשים עליך מלך. והתורה מיד מפרטת את המצוות המיוחדות למלך. "לא ירבה לו סוסים..., ולא ירבה לו נשים..., וכסף וזהב לא ירבה לו מאד". שלוש מצוות לא תעשה. וכנגדן מצוות עשה אחת! ""והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר..." 'שתי ספרי תורה, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויצאת עמו' (רש"י). לַמה ולְמה? "והיה עמו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת..." מצוות עשה אחת יש למלך, לכתוב לו ספר תורה וללמוד בו תמיד. כל ישראל מצווים בתלמוד תורה, אבל יש מצווה מיוחדת למלך. אולי כי מגודל תפקידו וריבוי טרדותיו המדיניות, הוא צריך את זה יותר?! סיימנו השבוע – לומדי הדף היומי - מסכת גיטין. שמונים ותשע יום רצופים של לימוד, אי אפשר לפספס אפי' יום. בערב תשעה באב אמר אחד הלומדים בשיעור, ניפגש אחרי בין הזמנים. ומיד הוא הסביר: מחר בלילה! לנו יש רק יום אחד בין הזמנים. המשנה האחרונה במסכת גיטין עוסקת בסיבות בגינן מותר להתגרש, ומביאה מחלו...