לדעת חכמה ומוסר

חג השבועות שהוא חג מתן תורה לא מצטיין במצוות המיוחדות לחג זה, למעט לימוד תורה כל הלילה שזה לא ממצוות החג, אלא מנהג שנהגו ישראל ע"פ הזהר, כדי לכפר על שנתם של עם ישראל בליל מתן תורה. בנוסף, מנהג זה נוהג באנשים ולא בנשים. וא"כ, מה חלקם של נשים בחג זה? אולי הקשר שלהם לחג הוא דרך המטבח ומאכלי החלב שגם זה ממנהגי החג? מנהג נוסף יש בחג זה והוא קריאת מגילת רות. מה הסיבה לפיה קוראים מגילת רות בשבועות. יש אומרים כיוון שרות היא אמה של מלכות, סבתו של דוד המלך שנולד ונפטר בחג השבועות. יש המקשרים את רות לחג כי היא קיבלה על עצמה את התורה בגירותה. "עמך עמי ואלוקיך אלוקי....." במה זכתה רות שתהיה אמה של מלכות? בשביל התשובה נלך למגילת רות ונראה מה מצא בה בועז. מה גרם לבועז לשים את ליבו אל רות הלוקטת בשדה? בועז מצא בה שני דברים: הראשון, צניעות. והשני, שתים ליקטה, שלוש לא ליקטה. המדובר בצעירה ענייה מרודה שנזקקת ללקט שעורים. קשה למצוא אצל נערות במצב כזה הקפדה על צורת האדם שלהם. אבל רות שומרת על צניעותה, שומרת על ההלכות אותן למדה ממורתה נעמי ומלקטת בדיוק לפי המותר. שתים ליקטה, שלוש ל...

פרשת בחוקותי נקראת בכל שנה סמוך לעצרת – חג מתן תורה - ולא במקרה. הגמ' במסכת מגילה (ל"א ב') אומרת, "תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה". עצרת הוא חג מתן תורה ולפני שאנו מגיעים בכל שנה ליום זה ומקבלים מחדש את התורה, צריך להתכונן. אחד הדברים הוא התוכחה, מה יקרה אם לא נקבל ונשמור את התורה. אבל זה לא רק קללות, יש גם ברכות אם כן נקבל, נקיים ונשמור את התורה. והפרשה מתחילה בזה. אם בחוקותי תלכו... ,תהיה פרנסה - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ...", יהיה בטחון – "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד ..." וכן הלאה. מה אנחנו צריכים לעשות כדי לקבל את הברכה? לשמור מצוות? כן! שהרי כתוב בפסוק "ואת מצותי תשמרו". אז מה זה אם בחוקותי תלכו? אומר רש"י, שתהיו עמלים בתורה. ומה צריך לקרות כדי שחלילה יבואו הקללות, אי שמירת מצוות? ודאי! אבל גם כאן זה לא מספיק. "ואם לא תשמעו לי" אומר רש"י להיות עמלים בתורה. אתם רוצים לדעת מה זה קבלת התורה, שתהיו עמלי...

אנו עומדים בפתח החג המשמעותי ביותר בתולדות עם ישראל. המעמד שבו נהיינו לעם. עם ישראל, עם סגולה. כל השתלשלות העניינים מברית בין הבתרים שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו ע"ה. דרך לקיחת הברכות על ידי יעקב, מכירת יוסף, ירידת יעקב ובניו מצרים. דרך השעבוד הנורא, מכות מצרים, האותות והמופתים במצרים, קריעת ים סוף. הכל בשביל המעמד הגדול הזה – מתן תורה. ויותר מזה, אפשר ללכת עוד אחורה עד בריאת העולם. יום השישי ויכלו השמים והארץ.... מה זה יום ה שישי? יום השישי המיוחד הוא ו' בסיון שבו ניתנה תורה לעם ישראל. כמו שאומרים לנו חז"ל, תלה הקב"ה את קיום שמים וארץ בקבלת ישראל את התורה. אם יקבלו מוטב ואם לאו, העולם חוזר לתוהו ובוהו. "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". כל קיום העולם תלוי בקבלת ישראל את התורה. וכך לדורות כל קיום העולם תלוי בקיום ישראל את התורה. ואחרי כל זה אנחנו צריכים להתנצל על עצם קיומנו. הגמרא במסכת שבת (פ"ט) אומרת "למה נקרא שמו סיני שממנו ירדה שנאה לאומות העולם". מרגע שקיבלו ישראל את התורה בהר סיני, מאותו רגע ירדה לעולם שנאת אומו...

"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם, לבית אבותם, במספר שמות ..." (במדבר א, ב') מיד לאחר קבלת התורה והשראת השכינה, לאחר חנוכת המשכן, מצטווה משה רבנו למנות את עם ישראל. למה לספור? אומר רש"י, "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. וכשבא להשרות שכינתו ביניהם מנה אותם, באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם". וכדי שלא נחשוב שחיבתו של הקב"ה היא ל"עם ישראל", מפרטת לנו התורה את צורת המניין. למשפחותם, לבית אבותם, במספר שמות. לא מספר כולל של עם ישראל אלא מספר הנפשות בכל משפחה, מספר הנפשות בכל בית אב. ועל כולם ב"מספר שמות"! כל אחד ואחד מעם ישראל, לא כמספר אלא בשמו. הקב"ה מגלה לנו כאן את אהבתו לכל אחד ואחד מעם ישראל. כל אחד כבן יחיד הוא לפניו. וגילויי החיבה לא מסתיימים כאן. מיד לאחר מכן הקב"ה מסדר להם את סדר חנייתם ואת סדר מסעם. לא יהיו בערבוביה אלא מסודרים לפניו כל אחד על שבטו ועל דגלו. "איש על דגלו לבית אבותם יחנו... סביב לאהל מועד יחנו" (ב' ב'). ובמדרש (ילקו"ש) "חיבה גדולה חיבב הקב"ה את ישראל ש...

בשנים האחרונות אכשר דרא, וכמדומני שבזכות ועדות הצדקה למיניהם, אין יהודי שלא יודע מהי תפילת השל"ה. אותה תפילה הנאמרת בערב ר"ח סיוון על חינוך ילדים.  ופה אנו מזהים בעייה, האם תפילה זו היא שתפתור את כל בעיות החינוך בדורנו? האם תפילה זו שתאמר על קבר השל"ה על ידי גדולי ישראל, היא זו שתעשה את ילדינו עובדי ה'? הפכנו לדור אינסטנט שרוצה את הכל מהר ובלי הרבה עבודה. יש צרות, יש בעיות פרנסה, בריאות, חינוך ילדים? הפתרון פשוט, תפילה על קברו של צדיק זה, 40 יום במקום אחר, קניית תפילה של צדיק בוועדת צדקה, בקיצור "עם סגולה". עיון בספר השל"ה מגלה שחוץ מהתפילה יש כמה דברים נוספים שראוי לעשות ביום זה. וכך הוא כותב: "וביותר צריך להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם, ואגב כל צרכיהם וזווגם, מה' יצא הדבר. ולבי אומר שעת רצון בתפילה זו בערב ראש חודש סיוון, הוא החודש שבו נתנה תורה, ואנו נקראים בנים לה' אלוקינו. וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל ענייני הבית, איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל לה...

השנה (תש"פ) ביום ל"ג בעומר, למדנו בדף היומי את דברי רבי שמעון המובאים במסכת שבת דף ס"ז ע"א: המשנה בדף סו: אומרת שמותר לכל אדם בישראל לצאת בשבת בסוג של פעמון שהוא תכשיט של בני מלכים. ובלשון המשנה: הבנים יוצאים בקשרים ובני מלכים בזוגין. וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה. אומרת הגמרא בדף סז ע"א: מיהו התנא שסובר שלכל אדם מותר לצאת בתכשיט של בני מלכים? רבי שמעון, דאמר כל ישראל בני מלכים הן. חכמים חולקים עליו וסוברים לבני מלכים מותר, אבל לשאר בני אדם אסור. וטעמם של חכמים, מסביר רש"י, כיוון שגנאי הוא לעני ללכת בתכשיט של בני מלכים, יש חשש שיסיר אותו מחמת הבושה. וצריך להבין למה לרבי שמעון מותר? מה עוזר שכל ישראל בני מלכים, אם זה תלוי בהרגשה שלו והבושה עדיין קיימת? נראה לי (ולדעתי זה אמת לאמיתה של תורה) שר"ש לא רק מלמד אותנו שאנחנו בני מלכים, אלא דורש שנאמין בזה ושנחייה את זה. שנרגיש כמו בני מלכים. ולכן העני הגדול שבישראל, אם יגיע לידיו תכשיט של בני מלכים, לא תהיה לו שום בושה ללבוש את זה, כי העוני שלו זה חיצוני, אבל במהותו הוא "בן מלך" כפשוטו. ...

פרשת שמיטה ויובל מסתיימת בשאלה שכל חקלאי ששומר שמיטה - לפחות בפעם הראשונה - שואל את עצמו. "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית ... וצוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים" (ויקרא כ"ה כ - כ"א). הקב"ה מצווה את בני ישראל, אתם תשמרו את השמיטה, תשביתו את האדמה לשנה שלימה ובשנת היובל הבאה לאחר שנת שמיטה – לשנתיים. לא תזרעו, לא תקצרו, לא תעבדו, לא יהיו הכנסות. אתם דואגים, מה תאכלו בשנים אלו? ממה תתפרנסו? הבטחה של הקב"ה שפרנסתכם מובטחת. ההכנסות של השנה השישית יספיקו לכם לשלוש שנים. שאלה זו של "מה נאכל?" יכולה להשאל לא רק על ידי חקלאים. כל אדם שנזקק לפרנס את עצמו ואת משפחתו עומד בפני שאלות כאלו. מי שבקושי גומר את החודש איך יכול לתת צדקה ואפי' מעשר כספים? מי שמשכורתו אינה מספיקה לו לקיום סביר או לכיסוי חובותיו, איך יקדיש מזמנו ללימוד תורה? ונוכל ללכת עם זה הלאה, צריך לחתן ילדים, צריך לחסוך לעת זקנה. פרשת השבוע מתחילה "וידבר ה' אל משה במדבר סיני..." (ויקרא כ"ה א'). וידועים דברי התורת כהנים המובאים ברש"י ...

פרשת השבוע המתחילה במצוות השמיטה, פותחת במילים וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. וכבר שואלים חז"ל בתורת כהנים – מובא ברש"י -   "מה עניין שמיטה אצל הר סיני. אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". התורה הדגישה כאן בהר סיני, כדי ללמדנו יסוד זה שכל הפרטים והקדוקים בכל מצוות התורה, הכל נאמר מסיני. ועדיין צריך לבדוק למה נבחרה דוקא מצוות השמיטה כדי ללמדנו יסוד גדול זה. מצוות השמיטה היא המבחן הגדול לאמונה. אמנם פרשת המן מוגדרת כפרשת האמונה, אבל המבחן שלנו לאחר שנכנסנו לארץ הקדושה, מתבטא במצוות השמיטה. אומרים לאדם לעזוב את מקור פרנסתו, לא ליום אחד, גם לא לשבוע אחד ואפי' לא לחודש אחד. שנה שלימה על האדם לעזוב את עבודתו, לעזוב את מקור פרנסתו, להסתכן באיבוד לקוחות שיחפשו להם מקורות אחרים ואולי יישארו איתם. נכון, יש הבטחה של "וצוויתי את ברכתי" "ועשת את התבואה לשלוש השנים", אבל אין מי שיאמר שזה קל. חז"ל אומרים על אותם חקלאים עובדי אדמה שמשביתים שדותיהם בשביעית, את הפסוק – "ברכו ה' מלאכיו גיבורי כ...

אם בחוקותי תלכו – אומר רש"י שתהיו עמלים בתורה, שהרי קיום המצוות כבר אמור. התורה מדברת בפרשה זו על קיומנו הפיזי כעם. פרנסה – "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ...", בטחון – "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד ...". מה הקשר של עמל התורה לזה? מילא מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מובן, יש מחיר. אתם רוצים חיים טובים, אתם צריכים  לקיים את התנאים לכך וזה תרי"ג מצוות. אבל עמל התורה נראה כמשהו אקסטרה, שניתן רק ליחידים לא כבסיס לחיי האומה. האם באמת נדרש מכולנו להיות עמלים בתורה כמו אותם שזכו שכל כולם יהיו שקועים בעיון והעמקה בסוגיות הש"ס, בראשונים ואחרונים, עד כדי כך שבזה יהיה תלוי קיומנו? ובכ"ז מפסוק זה אנו רואים שכן, עמל התורה זה בבסיס קיומנו! איך זה קשור לאותם שעוסקים לפרנסתם ולא שקועים כל היום באוהלה של תורה? ומה אם לא? מה אם לא נהיה עמלים בתורה, לבד מהעדר השכר יהיה גם עונש. אבל עוד לפני כן ממשיכה התורה, "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה. ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי". וגם כאן מבאר רש...

הקללות שבספר תורת כהנים מתחילות ב "ואם לא תשמעו לי" ומסביר רש"י כהמשך לתחילת הפרשה, אם לא תשמעו לי - להיות עמלים בתורה. אז מה יקרה, "אף אני אעשה זאת לכם ..... ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם, ורדו בכם שונאיכם...." מי הם אותם שונאיכם שירדו בכם? אומר רש"י "שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם" השונאים הם אנשים מתוככם. ומה הכח של שנאתם? ממשיך רש"י ואומר "שבשעה שאומות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי...... אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם..." אני חושב שדברי רש"י מדברים בברור על כך שאנשים מבפנים יודעים את החלאים והחסרונות שלנו ומנצלים זאת כדי להזיק לנו. יש אברכי כולל שלא שקועים בלימוד, יש גם בחורים שאין תורתם אומנותם. אויבי התורה מבחוץ לא מכירים אותם, שונאי התורה מבפנים מכירים אותם ומנצלים זאת להוצאת שם רע על עולם התורה- על הישיבות ועל הכוללים. להפחית בערכם של לומדי התורה ומנצלים זאת כדי להצדיק מגמות ללימודי מקצוע כאלו ואחרים. לאותם אנשים קוראת התורה "שונאיכם". והכל נובע מאי הב...