לדעת חכמה ומוסר

  לומדי הדף היומי למדו השבוע על השתתפותם של לומדי התורה תלמידי החכמים בהחזקת העיר. הגמרא דנה בהנאה שיכולים לומדי התורה להנות ממעמדם כלומדי תורה. 'אמר רבא, שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא כרגא – מס למלך' (נדרים סב ב). מבאר הרא"ש, כיוון שתלמידי חכמים פטורים מן הדין מתשלום ארנונה, מותר לו להגיד שהוא תלמיד חכם כדי להיפטר. והראיה שהם פטורים אומר רבא, שהרי גם כורש הבין את הדבר הזה ופטר את הכהנים והלויים וכל עובדי בית ה' מתשלום מיסים. במסכת בבא בתרא (ז – ח) דנה הגמ' בחובת השתתפות תלמידי חכמים בבטחון העיר. אמר ריש לקיש, רבנן לא צריכי נטירותא – חכמים לא צריכים להשתתף בשמירה – ומביא ראי' מהפסוק "אספרם מחול ירבון" (תהילים קלט יח) ומפרשו, כחול שהוא מגן על הים כך מעשיהם של צדיקים מגינים עליהם. רבי יוחנן מסכים עם ריש לקיש ולומד ממקום אחר. "אני חומה ושדי כמגדלות" (שיר השירים ח י). אני חומה זו תורה, ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים. כלומר תלמידי החכמים ולומדי התורה, לא צריכים להשתתף בשמירה, כי הם עצמם מגנים על העיר. בפרשת השבוע אנחנו מגלים סוף סוף א...

השיר "מעוז צור" המושר בפי כל יהודי בשעת הדלקת נרות חנוכה, מסתיים במילים "הקם לנו רועים שבעה". השיר הזה מחולק לכותרת – הבית הראשון – האומר שאנו משבחים למי שהוא מעוז וצור ישועתנו, ועל הציפיה להודאה השלימה בהבאת קרבן תודה על המזבח שיבנה שנזכה לחנוך אותו במהרה. המשך השיר מתאר את ניסי הגאולה המלווים אותנו משחר ההיסטוריה. והחלק השלישי, בקשה שהקב"ה יחשוף זרוע קודשו, יקרב את הגאולה וינקום נקמת דם עבדיו מאדום הרשעה. השיר מסתיים בבקשה להקים לנו את שבעת הרועים – הקם לנו רועים שבעה! מי הם אותם שבעת הרועים? לתומי חשבתי תמיד שהכוונה לשבעת האושפיזין. אך מעיון במקורות מתברר שיש לעם ישראל רועים אחרים. הנביא מיכה (ה' ד') מתנבא על הגאולה העתידה - וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.   מי הם שבעת הרועים? שואלת הגמ' במסכת סוכה (נב ב'). ואומרת, דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומה עם יצחק? רש"י מביא את דברי המדרש "ויצחק להיכן אזל להציל בניו מדינה של גהינם כדכתיב כי אתה אבינו (מדרש ילקוט מיכה ה). ...

  "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". רש"י מביא את דברי המדרש: 'ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה'. יעקב חוזר לביתו אחרי שלושים ושש שנה שנה, מהם עשרים ושתיים שנה של עבודה קשה אצל חמיו הרמאי לבן. בדרך עוד יש לו מפגש עם עשו, סיפור חטיפתה של דינה על ידי שכם בן חמור, ומלחמה קשה עם כל יושבי האזור - שאמנם לא מוזכרת בתורה אלא ברמז בברכת יעקב ליוסף "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", אך מתוארת בפירוט במדרשים – מעניין לקרוא במעם לועז. ומה הוא רוצה? לשבת בשלוה ו... לקרוא עיתון על שפת הים? הוא רוצה לעסוק בתורה בשלוה ובנחת וברגיעה. המשנה במגילה מפרטת את צורת ההנהגה בבתי כנסת. אחד מהדברים, שאין נכנסים לבית כנסת מפני החמה ומפני הגשמים. ומספרת שם הגמרא (כח ב) על רבינא ורב אדא בר מתנא ששאלו שאלה את רבא והתחיל לרדת גשם, נכנסו לבית הכנסת. אמרו, מה שאנחנו נכנסים לבית הכנסת זה לא בגלל הגשמים אלא כי 'שמעתתא בעי צילותא' – לימוד תורה צריך 'דעת צלולה ומיושב...

  יעקב אבינו שולח מלאכים אל עשו אחיו ואומר לו "עם לבן גרתי ואחר עד אתה..." מפרש רש"י 'גרתי, בגימטריא תרי"ג. כלומר עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים'. לגור עשרים ושתיים שנה אצל לבן ולא ללמוד ממעשיו הרעים זה כנראה גדולה. אבל בשביל יעקב? יעקב אבינו משתבח בכך ששמר תרי"ג מצוות?! אותו יעקב שהכין את עצמו בדרך לחרן, וארבעה עשרה שנה לא שכב על מיטה לישון - כשלמד בישיבתו של עבר, צריך לספר לנו שתרי"ג מצוות שמר? ואם כן, אם זה אכן חידוש וגדולה, אז שילמד אותנו איך עושים את זה. עד לשבוע זה, חשבתי שהתורה שלמד בבית עבר היא זו ששמרה עליו. אבל השבוע כשקראתי את רש"י, חשבתי אולי יש כאן עוד משהו. כי רש"י אומר ביאור נוסף לדברי יעקב "עם לבן גרתי". 'לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר'. אומר יעקב, כל ימי בבית לבן הייתי שם כמו "גר". נבדל מכל בני לבן, שונה מכולם, מסומן. רש"י מביא את זה אמנם כשני פירושים, אבל ייתכן שהכל עניין אחד. אומרת לנו התורה, ההכנה הכי חשובה לכך שלא ללמוד ממעשיהם הרעים של אלו שאתה חי בקרבם,...

  אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה.... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים" (כ"ח כ' כ"א) אומר רש"י מה זה ושבתי בשלום, שלם מן החטא. יעקב יודע לאיזה מקום הוא הולך. הוא יודע לאיזה סכנות רוחניות הוא נחשף ולכן הוא מבקש לשוב משם שלם מן החטא. כשיעקב מבקש מהקב"ה שישמור אותו בדרך, שייתן לו לחם ובגדים, הוא אומר "ושמרני", "ונתן לי". ה' ישמור אותי, ה' ייתן לי. אך כשהוא מבקש לשוב שלם מן החטא הוא אומר "ושבתי", אני אשוב. כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. על שמירה, על לחם ובגדים מבקשים מהקב"ה. אך על יראת שמים ויראת חטא צריך לעבוד לבד. נכון צריך לבקש סייעתא דשמיא גם בשביל יראת שמים אבל בלי עבודה זה לא ילך. איך עובדים? גם את זה פרשת השבוע מלמדת אותנו. פרשת השבוע מתחילה בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. בפשטות הדבר נעשה מיד לאחר שרבקה ואחריה יצחק שלחו את יעקב לחרן. רש"י בפסוק האחרון בפרשת תולדות מביא לנו את דברי חז"ל שלפני שיצא יעקב לחרן הלך קודם כל ללמוד תורה ארבע עשרה שנ...