לדעת חכמה ומוסר

  "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" (כה כז). מה זה יושב אהלים? מתרגם אונקלוס 'משמש בית אולפנא'. ובלשוננו, 'חובשי בבית המדרש'. אבל רש"י אומר כאן דבר מעניין, 'יושב אהלים, אהלו של שם ואהלו של עבר'. אצל יוסף, על "בן זקונים", מתרגם אונקלוס 'בר חכים הוא ליה'. ומוסיף רש"י, 'כל מה שלמד משם ועבר מסר הוא לו'. יש הרוצים לומר שתורה מיוחדת הייתה לשם ועבר. אותה תורה שבזכותה יכל לומר יעקב לעשו אחרי עשרים ושתיים שנה בבית לבן, 'את לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי'. ואותה תורה היא שהעביר לבנו יוסף כהכנה לחייו בארץ מצריים. אני חושב שיעקב למד "תורה" ולימד את יוסף "תורה". אבל מדגיש לנו רש"י שחוץ מזה שיעקב למד בישיבה, הוא היה תלמיד של ראשי הישיבה, תלמיד של שם ועבר. אפשר ללמוד שנים בישיבה, לשמוע שיעורים, שיעורים כלליים, לקבל הבנה בלימוד ולגדול ת"ח. אבל יש עוד דבר, להיות תלמיד של הראש ישיבה. וזה אומר לקבל ממנו את המשפטים הקטנים שלו, את ההנהגות שלו, את ההסתכל...

נסעתי השבוע ביום שלישי   ברחובות קריית ספר. עמד בחור ישיבה ועצר טרמפים. לא היה לי נח טרמפיסט באותו רגע אז לא עצרתי. הגעתי הביתה וקראתי מקרא ותרגום של אותו יום – שלישי – ואני מגיע למבחן שעשה אליעזר לרבקה. "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק..." (בראשית כד יד).   לא יאומן. נכון, היא מיועדת לבנו של אברהם עמוד החסד, אבל ברמה כזו? מה מחפש אליעזר? אשה שעושה חסדים? לא מספיק! אשה שיש בה אהבת חסד? אולי! אבל מי אמר שיצחק צריך כזו בעלת חסד? יצחק מידתו גבורה, יראה, למה הוא צריך בעלת חסד? אז יש אומרים כדי להשלים. בונים בית, יצחק בעבודה ואשתו בגמילות חסדים. אז נחזור רגע לאברהם ביום השלישי למילה, חולה, השמש קופחת ואין עוברי דרכים, והוא, חסר לו משהו, אין אורחים. אז מה? יום חופש? אברהם אבינו יושב פתח האוהל וממתין אולי כל זאת יבא מישהו. כי אם אין אורחים, היום הזה הוא לא יום של אברהם, חסר משהו. אברהם עמוד החסד, הכנסת אורחים. אבל כשהקב"ה רוצה לציין את אברהם אומר "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו...". ואמנם זה עבר בהמש...

  אברהם ושרה הולכים לגרר, וגם פה שרה אומרת שהיא אחות של אברהם ונלקחת לבית המלך. וכשאבימלך מחזיר את שרה - אחרי שהקב"ה מתגלה אליו - ושואל את אברהם, "מה ראית כי עשית את הדבר הזה"? מספר לו אברהם את סיפור הדברים, "ויהי כאשר התעו אותי אלוקים מבית אבי ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי, אל כל המקום אשר נבא שמה אמרי לי אחי הוא ". מה זה "ויהי כאשר התעו אותי אלוקים מבית אבי" מתרגם אונקלוס 'והוה כד טעו עממיא בתר עובדי ידיהון, יתי קריב ה' לדחלתיה מבית אבא'. ובתרגום חזרה לעברית: כשטעו העמים אחרי מעשי ידיהם – פירוש אחרי אלילים – אותי קירב ה' ליראתו מבית אבי. מה הפשט? מה זה קשור לכך שאמר לשרה לומר אחי הוא? זה קשור מאד, כי שני פסוקים קודם אומר אברהם לאבימלך : "ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי". אתה יכל להיות משכיל ובן תרבות ולהיות נאצי. אתה יכל להיות הומני ופעיל חברתי ואוהב בעלי חיים, וחיי יהודי לא יחשבו בעיניך מאומה. אתה יכל להיות בן 'דת האהבה' ולבזוז ולרצוח. כי אם אין יראת אלוקים - ולא משנה אי...

  "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". כאן מתארת לנו התורה את הנסיון הראשון מעשרה נסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו. הראשון? הראשון היה אור כשדים, ואיפה הוא? מוזכר ברמז בסוף הפרשה הקודמת. "וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים". וחז"ל מספרים לנו במדרש את סיפור אברהם בחנות הפסלים של תרח אביו, ואת השלכתו של אברהם לכבשן האש ממנו ניצול, והשלכתו של הרן שלא ניצול. איזה נסיון קשה יותר? לך לך מארצך, או להיזרק לכבשן האש? אז למה כבשן האש ראשון, הרי הנסיונות הולכים וקשים? ואם הוא יותר קשה, איך זה שרק נרמז במילה אחת בפסוק? יום רביעי ח' מר חשון, יום לאחר הבחירות, אני מגיע לשיעור בבוקר בבית הכנסת, ולפתע נכנס אחד הלומדים שאמור להיות בארה"ב. הוא עובד שם וגר כאן, וחלק גדול של השנה הוא שם בשביל עסקיו. אני שואל אותו, לא חזרת מהר מהרגיל? והוא אומר, אני חוזר בעוד שעתיים. הבן אדם הגיע לכאן לארץ הקודש לפחות מעשרים וארבע שעות כדי להצביע ליהדות התורה וחוזר. חשבון מהיר אומר שכרטיס טיסה ועוד יום עבודה שם, מדובר בכמה אלפי דולרים. וכל זה כדי לקדש שמו יתברך ולקיים מצוות ...