לפרשת תולדות – על יעקב אבינו תלמידם של שם ועבר, ועל סבי - תלמידם של החזו"א והסטייפלר

 

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" (כה כז). מה זה יושב אהלים? מתרגם אונקלוס 'משמש בית אולפנא'. ובלשוננו, 'חובשי בבית המדרש'.

אבל רש"י אומר כאן דבר מעניין, 'יושב אהלים, אהלו של שם ואהלו של עבר'.

אצל יוסף, על "בן זקונים", מתרגם אונקלוס 'בר חכים הוא ליה'. ומוסיף רש"י, 'כל מה שלמד משם ועבר מסר הוא לו'.

יש הרוצים לומר שתורה מיוחדת הייתה לשם ועבר. אותה תורה שבזכותה יכל לומר יעקב לעשו אחרי עשרים ושתיים שנה בבית לבן, 'את לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי'. ואותה תורה היא שהעביר לבנו יוסף כהכנה לחייו בארץ מצריים.

אני חושב שיעקב למד "תורה" ולימד את יוסף "תורה". אבל מדגיש לנו רש"י שחוץ מזה שיעקב למד בישיבה, הוא היה תלמיד של ראשי הישיבה, תלמיד של שם ועבר.

אפשר ללמוד שנים בישיבה, לשמוע שיעורים, שיעורים כלליים, לקבל הבנה בלימוד ולגדול ת"ח. אבל יש עוד דבר, להיות תלמיד של הראש ישיבה. וזה אומר לקבל ממנו את המשפטים הקטנים שלו, את ההנהגות שלו, את ההסתכלות שלו עליך. אני זוכר כמו זה היה היום, איך אני מסתכל  על הראש ישיבה - ר' בנימין סורוצקין - ורואה את אהבת התורה שלו, איך שום דבר לא מעניין חוץ מהלימוד. אין לו שום תענוג שידמה לצלילה בסוגיה ובדברי הרמב"ם. עד היום מצלצלים באזני משפטים כמו "... לא מתאים לך' עם המבטא והמנגינה. או את שאלתו, מה אתה 'בַלֶעבוֹס'? או התיאור שלו לגן עדן, 'כסא, סטנדר,  ורמב"ם'. והמראות האלו והמשפטים הקטנים האלו, הם שמלווים אותי עד היום.

יעקב אבינו לא היה רק תלמיד ישיבה, הוא היה תלמיד של שם ועבר וזה ליווה אותו בכל שנותיו בבית לבן. ואת זה הוא העביר ליוסף.

השבוע חל יום היארצייט של סבי ר' יעקב ישראל פינקלשטיין זצ"ל. וכשאני מגיע לפסוק הזה "ויעקב איש תם יושב אהלים", אני מיד חושב על סבא. על אחת כמה וכמה כשזה קורה ביום היארצייט שלו.
וכמו שיעקב, גם בבית לבן - עם הצאן בחורב ובקרח - היה יושב אהלים, כך סבא זצ"ל בעודו יושב בחנותו, תמיד ראינו לפנינו יושב אהלים. ועוד יותר ראינו תלמיד מובהק של רבותיו החזון איש והסטייפלר.

סבא כתלמיד ישיבת נוברדוק ושל ראש הישיבה ר' אברהם יפהן,

 כשעלה לארץ המשיך באופן טבעי בישיבת בית יוסף בבני ברק אצל הסטייפלר.  חוץ מסדרי הישיבה למד איתו בכל לילה, יחד עם עוד בחור – כמדומני הרב יוז'וק - שני דפים בזבחים ומנחות. כששאלתי אותו פעם כמה זמן זה לקח, ענה לי, כמה שלקח.

החזון איש שלח אותו להיות שותף בהקמת ישיבת תפארת ציון שם לימד בשיעור ד' את ר' חיים קנייבסקי, את ר' ניסים קרליץ ועוד גדולי ישראל.

לאחר מכן שלחו החזון איש לפתוח ישיבה בכפר סבא. ומשם ל'כפר אתא' לעזור לרב מנדלסון בהעמדת הדת על תילה. שם לימד בתלמוד תורה בכיתה ח'. כשנאלץ לעזוב את ההוראה בהוראת הרופאים, קיבל מהחזון איש הלוואה כדי לפתוח חנות ספרים ומכשירי כתיבה. אני זוכר אותו כבר בחנות. וזוכר אותו מלמד שני 'בעלבתים' בבית הכנסת של המזרחי.

 אותו "ר' יַענְקֶב" שמלמד בתפארת ציון את גדולי הדור הבא ללמוד תוס' – כהגדרתו של ר' ניסים, הוא אותו " יַענְקֶב ישראל סַקוֹלֶר" שר' אברהם יאפהן התיר לו להמשיך וללמוד חולין בסתר – מחוץ לישיבה בבית הכנסת הגדול של ביאליסטוק - למרות שבנוברדוק אמרו "חולין זו מסכת בסדר קדשים, אבל צריך מאד להיזהר כשלומדים חולין, נישט וערן חולינדיקר" - לא להיות 'איש של חולין'. הוא אותו "ר' יַענְקֶב" שמלמד ילדים גמרא בכיתה ח' בתלמוד תורה, והוא אותו "ר' יַענְקֶב" שמוכר בחנות ומלמד בעלי בתים בבית הכנסת בערב.

זה "יושב אהלים" 'אהליהם של רבותיו'.

ויהיו הדברים לע"נ סבי מורי ר' יעקב ישראל ב"ר דניאל זצ"ל.