לדעת חכמה ומוסר

  שבת שעברה השתתפתי בשמחת שבע ברכות. דיברנו על הנושא שעל סדר היום על חרדים וצבא. לא דיברנו על בחורי ישיבות או אברכים, דיברנו על צעירים שלא לומדים ועל בעלי בתים.  יצאתי מאוכזב. לא בגלל תשובתו של הבחור הצעיר - שלומד בישיבה לבחורים שלא ממש הסתדרו במסגרות רגילות - שאמר לי, למה להתגייס? למה? שאלתי אותו. יש מלחמה?! היא מלחמה גם שלך?! מה זה קשור אלי? הוא אומר. פה עצרתי. אבל לא התאכזבתי, כי שום דבר לא קשור אליו. אכול ושתה… תן להנות מהחיים. כן התאכזבתי מתשובתו של 'בעלבת' בן תורה צעיר, שקובע עיתים לתורה, ממקימי וחשובי קהילה תורנית בעלבתית, שדרך אגב עשה טירונות במסגרת גיוס למשטרה בתחום המחשוב. והוא אומר לי, להתגייס ליחידה לוחמת? אנשים רוצים כסף! אנשים רוצים לעשות מקצוע, להתפרנס, לבנות את החיים שלהם. והכיפות הסרוגות לא צריכים להתפרנס? אני שואל. והתשובה שאני מקבל, הם חונכו לאידיאולגיה, אנחנו לא. אחרי השנה שעם ישראל עבר, יכל לומר לי יהודי שומר תורה ומצוות, ערכי, שחושב על החיים ומה שאחריהם, שלנו אין אידיאולוגיה?! נאלמתי.  ואז אני לומד את פרשת השבוע וזה שוב מכה בי. "ויהי עשו איש יודע ציד...

  "ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" רש"י: "איש שדה" – כמשמעו אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות. בקיצור, נהנתן, אוהב את החיים וחושב שהחיים אוהבים אותו. וכנגדו, "יושב אהלים" – אהלו של שם ואהלו של עבר. וזה מתחיל מאד מוקדם. "ויתרוצצו הבנים בקרבה", 'מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות' (רש"י). אומרים חז"ל שעוד במעי אמם חילקו ביניהם את העולמות. זה ייקח את העולם הזה עם כל המשמעות של העוה"ז, וזה ייקח את העולם הבא עם כל המשמעות של עוה"ב. עשו אומר "הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה", חלקו הוא עוה"ז ואחריו אין כלום וא"כ "למה זה לי בכורה?! יעקב לעומתו עולמו זה העולם הבא. "יושב אהלים" - שני עולמות, כבר בעולם הזה הוא חי חיי עולם הבא . גם הוא יודע שהנה אנכי הולך למות - כי כולנו מיום לידתנו הולכים למות - ודווקא בגלל זה הוא רוצה את הבכורה.  על הסקאלה הזו - בין איש שדה נהנתן לבין יושב אהלים - יש בה הרבה מקום. והשאלה היא איפה אני נמצא עליה?  כדי לענות על השאלה הזו, צרי...

  היתה לנו השבוע פגישה בנושא פרויקטים שאמורים לעלות לאוויר בתחילת שנת הכספים הקרובה. כשנשאלתי על כמה דברים אם יהיו מוכנים, אמרתי בפשטות כהרגלי, בעז"ה. היה שם מישהו שקצת התקומם על התשובה שנראתה לו סוג של בריחה מאחריות: מה זה ה' יעזור? ואם הוא לא יעזור? לא נתתי לזה להפוך למרכז הדיון והמשכנו הלאה. אחר כך הזמנתי אותו ללמוד את הפטרת השבוע וקצת הלאה. אבל לפני כן, נתחיל בפרשה. מי הדמות הכי מרכזית בפרשת חיי שרה. תשאלו אותי? אליעזר עבד אברהם. אָמַר רַבִּי אֲחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַּתּוֹרָה וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה (רש"י מבראשית רבה). מה כל כך יפה בשיחתו של אליעזר? אליעזר נשלח למצוא שידוך ליצחק. הוא מקבל הנחיות ברורות לאן ללכת ומאיזו משפחה לחפש. והוא מכין אסטרטגיה שלימה איך ימצא בדיוק את האישה המתאימה ליצחק ולבית אברהם ושרה. הסיפור מתחיל בזה שהוא יוצא עם הגמלים המלאים כל טוב אדוניו, הוא מגיע לארם נהריים וחונה מחוץ לעיר. ואז… ויאמַר, ה' אלוק...

  הרבה אני שומע את צמד המילים יום נעים. שני אנשים נעמדים לשיחה קצרה ומסיימים את הפגישה ביום נעים. אני אומר תמיד "יום טוב". אולי בעקבות אחד מרבותי - ר' מאיר הוכברגר - שהיה אומר "אגוטען טוג". האם אנחנו אומרים בעצם אותו דבר? פרשת השבוע מתחילה בתיאור שנות חייה של שרה אמנו בקיצור נמרץ. "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". רש"י: שני חיי שרה - כולן שווין לטובה. ואני שואל, מישהו יכל להגיד שכל חייה שווים לטובה? ביחד עם אברהם אבינו גלתה מארצה, ממולדתה ומבית אביה, לאן? לארץ שהייתה אמורה להיות הרבה יותר טובה. שם יהיו לה ילדים, שם היא תתעשר ושמה יתפרסם בעולם. וכשהם מגיעים ונודדים בארץ עד שקובעים את ביתם בנגב, ויהי רעב בארץ. רעב כזה שנאלצו לרדת למצרים, כשבדרך הם לווים כדי שיהיה להם מה לאכול ואיפה להתאכסן. וכשמגיעים למצרים היא נחטפת ומובלת לבית פרעה. ואם זה לא מספיק, בהמשך שוב נחטפת ומובאת לבית אבימלך מלך פלישתים. רב שנותיה מצפה לילד אבל היא עקרה. והיא מכניסה צרה לביתה את שפחתה שיולדת בן לאברהם. וכשסוף סוף בגיל תשעים נולד לה יצחק, אחיו ישמעא...