לדעת חכמה ומוסר

  "והיה כי תקראנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (לא, יט-כא). והיה לשון שמחה. מה שייך לשון שמחה לצרות רבות ורעות? ומי היא השירה המדוברת ועל מה היא מעידה? המדרש בפתיחתא לאיכה מספר על ירמיהו הנביא שהלך לעורר את האבות, את רחל אימנו ואת משה רבנו כדי שיבקשו לפני הקב"ה רחמים על בניהם. ראשון ניגש אברהם אבינו עליו השלום לפני הקב"ה ושואל- "ריבונו של עולם, בני היכן הם"? עונה לו הקב"ה – "בניך חטאו". ממשיך אאע"ה ומקשה – "מי מעיד בהם"? אתה כתבת בתורתך "לא יקום עד אחד באיש" "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת". איפה העדים אני לא רואה אפי' עד אחד. עונה לו הקב"ה- יבואו כ"ב אותיות שבהם נכתבה התורה ויעידו שעברו בניך על מה שכתוב בתורה. וממשיך המדרש ומספר איך עולה אות א' להעיד ובטרם היא מספיקה לפתוח פיה, אומר לה אאע"ה, א' את לא מתביישת לקטרג על בני. את שבך מתחילות עשרת הדברות – אנכי ה' אלוקיך – שבני הם שהסכימו לקבל אותם והם היחידים שמוכנים לש...

בפרשת השבוע התורה מצווה את ישראל שבכניסתם לארץ לאחר שיעברו את הירדן "והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשׂיד. וכתבת   עליהן את כל דברי התורה הזאת"(כ"ז ב-ג). הראשונים נחלקו האם כתבו את כל התורה או רק את תרי"ג מצוות, אבל הסיבה לכתיבה מבוארת בגמרא במסכת סוטה (ל"ה ב') – הגמ' שם דנה באבנים אלו על פי פסוקי ספר יהושע המתארים זאת ביתר פירוט - כדי שיבואו הגויים יעתיקו את התורה וילמדו אותה. ולכן גם נכתבה בשבעים לשון כדי שיבינו כל האומות. וממשיכה שם הגמ' ואומרת, על זה נחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להם ללמוד ולא למדו. שואל התוספות למה רק עכשיו נגזר דינם הרי כבר במתן תורה לא הסכימו לקבלה? ומתרץ תוס' שעכשיו שיש להם את התורה כתובה, התביעה עליהם הרבה יותר גדולה שהרי מה שנשאר להם זה רק ללמוד. וכיוון שגם עכשיו לא למדו, נגזר דינם לבאר שחת. והתמיהה רבה. בנ"י עוברים את הירדן ונכנסים סוף סוף – אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר - לארץ המובטחת. לפניהם כיבושים ומלחמות, חלוקת הארץ לשבטיה, עכשיו הזמן לדאוג לאומות ולחנכם? אבל אם נתבונן בפסוקים נראה שהתורה מוסיפה כאן פרט...

בפרשת השבוע הנקראת בכל שנה לפני ובסמוך לראש השנה אנו קוראים את הברכות שנתברכו אלו אשר ישמעו בקול ה' אלוקיהם לשמור ולעשות את כל מצוותיו. וכנגד זה גם את הקללות שנתקללו אלו שלא ישמעו ולא ישמרו. קריאת פרשה זו בדיוק לפני ראש השנה אינה מקרית. עזרא הסופר תיקן את סדר קריאת התורה המוכר לנו בכל שבת ושבת, ומביאה הגמ' את אחת הסיבות לסדר זה: "רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כוהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה. מאי טעמא? אמר אביי ואי תימא ריש לקיש כדי שתכלה שנה וקללותיה" (מגילה ל"ג ב'). למה אנו קוראים את פרשת כי תבא ובתוכה את הקללות לפני ראש השנה? כי אנחנו רוצים שיכלו הקללות של השנה שעברה ושתחל עלינו שנה חדשה ומבורכת. זה ברור, שאין המדובר בעוד סגולה לפיה אם נקרא את הקללות, הרי שהן ייעלמו והשנה הבאה תהיה מבורכת ונפלאה. ברור שקריאת הקללות אמורה לעשות לנו משהו ולהביא אותנו מוכנים יותר ליום הדין. קריאת הקללות הכתובות בספר התורה וזכירת הצרות החרוטות על בשרינו, אמורות לעורר אותנו לשים לב מאין הגיעו צרות אלו. לחקור, לחפש ולנסות לה...