לדעת חכמה ומוסר

  אנחנו יודעים שצה"ל לא באמת צריך חרדים. צה"ל לא רוצה בחורי ישיבות ואברכים שיכנסו לו לצבא ויצרו לו התמודדויות עם כשרות, הדרת נשים, מדריכים במקום מדריכות ועוד ועוד. ואנחנו גם יודעים שהכל נע בין עניינים פוליטיים לרצון להפוך את עם ישראל לעם ככל העמים. זה נכון בשיגרה, זה נכון בשעת רגיעה. אבל מה קורה כשעם ישראל במלחמה של שמונה חדשים, כשחיילים משרתים בכל החזיתות חודשים ארוכים ואחרי הפסקה של חודש חודשיים, חוזרים שוב לחזית? האם גם עכשיו לא צריך את החרדים? התשובה היא שאנחנו יודעים את מה שחברי כנסת, פולטיקאים, שופטים, מפקדי הצבא וסתם עמך לא יודעים ולא יכולים להבין. אנחנו יודעים שאם אנחנו רוצים שלום בארץ, אם אנחנו רוצים שאויבינו יפלו לפנינו, אנחנו צריכים לפתוח את פרשת השבוע וללמוד איך עושים את זה. "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו... ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד... ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו". מה זה בחוקותי תלכו? בתורת כהנים (מובא ברש"י): 'יכל אלו המצות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי המצות אמורות. מה אני...

  השבוע יחול י"ד אייר – פסח שני. וכמו בכל שנה כשמתקרב פסח שני אנחנו מדברים על ההתעקשות של אותם מבני ישראל שהיו טמאים לנפש אדם ולא יכלו להקריב קרבן פסח - "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". החינוך כבר עומד על השאלה מה המיוחד במצוה הזו של הקרבת קרבן פסח שעליה הם נזעקו לקיימה? ומסביר – במצוות פסח שני - את העניין של פסח וקרבן פסח שהוא אות חזק וברור על חידוש העולם, שהוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו. היום התבהרו לי הדברים ביתר בהירות. חזרתי לעבודה אחרי שבעה חודשים ואני שומע שסמנכ"ל הכספים אצלנו בחברה - בסביבות גיל 50 – לוחם ומפקד בחטיבת הקומנדו, נמצא כעת ברפיח. הוא קפץ מביתו בשמחת תורה, היה כמה חודשים בעזה, נפצע וחזר להילחם. הם שוחררו להתרעננות וחזרו שוב. מה חסר לך? שאלו אותו אצלנו. היית, תרמת, נלחמת, נפצעת וחזרת, זהו עשית את שלך. אבל הוא שם. עובד שלי חזר לעבודה אחרי יותר מחמישה חודשים ובעוד שבועיים יוצא שוב. חיילים שלי שקיבלו אפשרות להשתחרר ויש להם לאן לחזור, נלחמים להישאר ולעשות סיורים בלילה על הגדרות במשמרות יותר ארוכות. וחיילים שלא יכו...

  "ולפני עוור לא תתן מכשול ויראת מאלוקיך אני ה'" (ויקרא יט יד). לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה ויכל להישמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלוקיך המכיר מחשבותיך. וכל כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו, ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלוקיך' (רש " י). במלחמה הזו ככל שמתארכת מתעוררים יותר ויותר מצבים כאלו, איסורים שאפשר להתיר כאשר הם באמת לצורך, וזה דבר שמסור ללב האם זה באמת צורך, או סתם... ר' אשר וייס, בשיעור שמסר בנושא שאלות הלכתיות שעלו במלחמה, סיפר על חייל שלחם בעזה שנולד לו בן והברית בשבת. המפקד נתן לו רשות לנסוע לשבת אבל אין סיכוי שיגיע לפני שבת. אין שום היתר לנסוע בשבת בשביל להשתתף בברית. הרב הצבאי פסק לאותו חייל, אם אתה מרגיש שהגעת למצב שאתה לא מסוגל להמשיך להילחם בלי התרעננות בבית, מותר לך לנסוע. כמה קל היה לחייל לומר שהוא צריך את זה. אבל הוא אמר זה לא אמיתי, אני רוצע לנסוע לברית. והוא לא נסע ולא היה בברית. ויראת מאלוקיך. זה סיפור גדול. אבל חיילים נתקלים בשאלות הרבה יותר יומיומיות בדברים שגם ה...