לדעת חכמה ומוסר

  השבוע נפל דבר בעיר התורה מודיעין עילית, ערב הוקרה והערכה לחיילי העיר בהשתתפות הרבנים המובילים בעיר שהביעו את הערכתם והכרת תודתם לפועלם של החיילים בהגנה על העיר. תודה והערכה על חמישים ושלושה יום מאותה שבת שמחת תורה בה עזבו חיילים אלו את בתי הכנסת ואת סעודת החג, ופנו מאז מכל עיסוקיהם בעבודה ובבית, כדי להשתתף בהגנה על העיר, תוך סיכון חייהם בפעילות מבצעית סביבות העיר ובכפרים המקיפים אותה. זה לעומת זה ברא אלוקים. וכנגד כל נצנוץ של אור, יש חושך ואפלה. וכנגד הבעת תודה, הערכה והוקרה, יש המביעים בקול גדול את מורת רוחם מהימצאותם בעיר של חיילים בכלל וחיילים חרדים בפרט. פרשת השבוע פותחת בהיערכותו של יעקב לבואו של עשו לקראתו. 'התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה' (רש"י על פסוק ט). דוד המלך – נעים זמירות ישראל שידיו מלוכלכות בדם שפיר ושליה - לא יכל לבנות את בית המקדש. למה? כי היה עסוק במלחמה. ופה, אנחנו נלחמים על החיים שלנו, ויש אנשים שצריכים להסביר להם על מה ולמה. וזה נובע מפחד. פחד משינוי שיבא חלילה על עולם התורה. פחד מהסחפות של בחורי הישיבות לשירות בצבא. פחד...

    אמר רבי אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו. אמרו לו: תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן, אין אתם יכולים להזדווג להם, שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידיים ידי עשו, ואם לאו, הידיים ידי עשו, אתם יכולים להם (בראשית רבה סה כ). בירושלמי (תענית ד:) דרשו בדרך אחרת. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי. ברוך רבי היה דורש, הקול קול יעקב והידיים ידי עשו, קולו של יעקב צווח ממה שעשו לו ידי עשו. ואנחנו יכולים לדרוש זאת גם עלינו. אבל כשקראתי את פסוקי הפרשה, חשבתי בעניין אחר. רש"י מפרש, 'הקול קול יעקב – שמדבר בלשון תחנונים, קום נא. אבל עשו קנטוריה דיבר, יקום אבי'. גם בשעה שנצרך יעקב לידי עשו, הקול קול יעקב. גם כשיעקב מתחפש לעשו במצוות אימו, והוא חושש מכעסו ומקללתו של אביו אם יגלה את הרמאות, הוא עושה זאת רק בידיו. הידיים ידי עשו, אבל הקול, צורת הדיבור, השפה, נשארת קולו של יעקב. הידיים זה חיצוני,...