מי יכל להכיר תודה לחיילי צה''ל? - הרהורים לפרשת וישלח מלחמת חרבות ברזל

 

השבוע נפל דבר בעיר התורה מודיעין עילית, ערב הוקרה והערכה לחיילי העיר בהשתתפות הרבנים המובילים בעיר שהביעו את הערכתם והכרת תודתם לפועלם של החיילים בהגנה על העיר.

תודה והערכה על חמישים ושלושה יום מאותה שבת שמחת תורה בה עזבו חיילים אלו את בתי הכנסת ואת סעודת החג, ופנו מאז מכל עיסוקיהם בעבודה ובבית, כדי להשתתף בהגנה על העיר, תוך סיכון חייהם בפעילות מבצעית סביבות העיר ובכפרים המקיפים אותה.

זה לעומת זה ברא אלוקים. וכנגד כל נצנוץ של אור, יש חושך ואפלה. וכנגד הבעת תודה, הערכה והוקרה, יש המביעים בקול גדול את מורת רוחם מהימצאותם בעיר של חיילים בכלל וחיילים חרדים בפרט.

פרשת השבוע פותחת בהיערכותו של יעקב לבואו של עשו לקראתו. 'התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה' (רש"י על פסוק ט).

דוד המלך – נעים זמירות ישראל שידיו מלוכלכות בדם שפיר ושליה - לא יכל לבנות את בית המקדש. למה? כי היה עסוק במלחמה.

ופה, אנחנו נלחמים על החיים שלנו, ויש אנשים שצריכים להסביר להם על מה ולמה.

וזה נובע מפחד. פחד משינוי שיבא חלילה על עולם התורה. פחד מהסחפות של בחורי הישיבות לשירות בצבא. פחד שנובע מחוסר אמונה בצדקת הדרך.

שמעתי ממישהו ששאל את אחד מראשי הישיבות בעיר, אם לבחורים יש שאלות בגלל המלחמה. ענה לו אותו ראש ישיבה, שיש קצת בשוליים. שאל אותו יהודי, ולבחורים הטובים אין שאלות? האם בחור ישיבה לא אמור לשאול את עצמו למה אני לא הולך לצבא, להילחם ולהגן על עם ישראל? האם הוא לא אמור לענות לעצמו תשובה, או לפחות לקבל תשובה ברורה ממי שיודע לתת את התשובה?!

אז שאלתי בחורים. ומתברר שהם חושבים, מתברר שהם שואלים ומדברים על הנושא. והם גם מגבשים לעצמם תשובות. חלק מעצמם, חלק מתוך ליבון הסוגיה עם חברים או רבנים, אבל יש תשובות ותשובות טובות.

בפרשת ויחי לאחר ברכת יעקב לבני יוסף, אומר לו יעקב, "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". יעקב נותן ליוסף במתנה את העיר שכם אותה לקח יעקב בחרבו ובקשתו. יעקב לקח? יעקב נלחם? אז אומר התרגום 'בצלותי ובבעותי', ורש"י אומר שם, 'היא חכמתו ותפילתו'. יעקב אבינו לקח את שכם בתורתו ובתפילתו.

יעקב לקח את שכם? שמעון ולוי לקחו את שכם. ויעקב אבינו כעס עליהם, "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ". אז איך אומר שהוא לקח.

אז רש"י שם מביא לנו מחז"ל בתורה שבע"פ את מה שהתורה שבכתב לא מספרת. 'כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם, נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדם'. ובמעם לועז אפשר למצוא את המדרשים המתארים את המלחמה הנוראה והנצחונות המזהירים של בני יעקב. ועל מלחמה זו אומר יעקב בצלותי ובבעותי. בחכמתי ובתפילתי. מהם אותם כלי מלחמה שחגר יעקב? תורתו ותפילתו. יעקב אבינו לא אמר לבניו שבו בבית. בני יעקב נלחמו בחרב. אבל מי ומה ניצח? חוכמתו ותפילתו של אביהם הזקן.

ואת זה יודע ומבין כל מי שקצת דעת בליבו. את ההשתדלות שלנו אנחנו צריכים לעשות. אבל מי ינצח בסופו של דבר את המלחמה? חובשי בית המדרש - לומדי ועמלי התורה.

ומי שמאמין בזה בכל ליבו, חי בשלום עם עצמו ולא חושש להודות, להוקיר ולהכיר טובה למי שמסכנים את חייהם ומוסרים את נפשם בשבילו ובשביל עם ישראל כולו.