על חרדים בשוק העבודה - הרהורים לפרשיות תולדות - ויגש
האזנתי השבוע לקטע מתכנית רדיו שהכותרת שלו הייתה השתלבותם של חרדים בשוק העבודה. ובפנים… הכל עסק סביב מידת הלשעבר של חרדיותם. המסקנה שאני שמעתי מהשיח הזה, שחרדי שרוצה להתפרנס צריך להיות לשעבר ברמה כזו או אחרת. מחרדי מודרני או חרדי חדש, עד חוזר בשאלה. הא ויש גם חרדי עובד, שלא הצלחתי להבין מה המשמעות של זה. ואני תמה על קטנות מוחם של אותם שדרן ומרואינת או אולי בעצם על צרות עינם ועל האג'נדה שהם מקדמים. השבוע היה השלושים של חברי לעבודה - שלמה דיאמנד. אברך כמשמעו שישב לידי עשרים שנה בעבודתו כמתכנת, ולא רק שנשאר בן תורה, אלא נשאר אברך כפשוטו. אברך שקיבל יורה יורה מגדולי תלמידי החכמים לפני כחמישים שנה בהיותו נער בן שבע עשרה. אברך שערך ספרי קדמונים והיה בקי בהם ישר והפוך והוסיף בהם את הערותיו. עשרים שנה ישבתי איתו באותו חדר ב"מלם", רואה אותו יושב מול המחשב וכותב תכניות, ובארוחת הצהריים מול אותו מחשב, כותב איזה רעיון תורני. השיחות איתו בין לבין מכניסות אותך ישירות לבית המדרש, אם זה אמרה מוסרית של רבותיו בישיבת חברון, אם איזה הברקה רעיונית על הגמ' שלמד עם החברותא בבוקר או אתמול ...