לדעת חכמה ומוסר

  מי היו אותם מרגלים שבגינם נדדו ישראל ארבעים שנה במדבר ולא זכו להיכנס לארץ אלא במדבר מתו? "שלח לך אנשים... איש אחד איש אחד למטה אבותם תשלחו כל נשיא בהם. וישלח אותם משה... כולם אנשים ראשי שבטי ישראל המה". אנשים – אומר רש"י – לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו. האנשים הכי חשובים בעם ישראל, המנהיגים, נשיאי השבטים, הם אלו שלא רצו להיכנס לארץ, עד כדי שהוציאו דיבתה רעה באזני כל העם. למה?! טעמים והסברים רבים נאמרו בדבר. הזהר אומר 'אמרו, אם יכנסו ישראל לארץ נעבור אנו מלהיות ראשים וימנה משה ראשים אחרים. במדבר זכינו להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה'. מבארים רבותינו זכרם לברכה: הם הרגישו בעצמם שהם לא מתאימים להנהיג את עם ישראל לאחר כניסתם לארץ. להנהיג בחיים של בזיעת אפך תאכל לחם, במקום אכילת המן - לחם אבירים. חיים של קודש וחול, במקום חיים של קדושה ושל קרבה מוחלטת לקב"ה. ואני מבין אותם מאד. כי במקום הזה בדיוק נמצא בחור ישיבה / אברך כולל שעוזב את עולמה של ישיבה והולך לפרנס את ביתו. ממצב של אוכלי המן הוא עובר במעבר חד למצב של בזיעת אפיך תאכל לחם. והוא רוצה להישאר בן תורה...

  חלף פחות משבוע מאז שחגגנו את חג השבועות – חג מתן תורתנו. אין סימנים לחג הזה. אין מצוה מיוחדת בתורה – חוץ מהקרבן המיוחד שתי הלחם שאין לנו היום. מה כן יש? הגברים לומדים כל הלילה. הנשים מכינות להם עוגות גבינה כדי להביע את הערכתם ואת אהבתם ואת רצונן להיות שותפות. מגיד שיעור דף היומי אחד שאל, הוא רגיל כל שנה ללמוד כל הלילה עם משתתפי השיעור שלו, והם מספיקים כמה דפים. השנה הבן שלו גדל ורוצה ללמוד איתו, מה עושים. עלו כמה תשובות מעניינות, ומגיד שיעור אחד זעק את התשובה הבאה: יש לכם צרות של עשירים.. כל כך הרבה אנשים צריכים להתחנן לבן שלהם לשבת איתם קצת ללמוד בליל שבועות...... רק לומר תודה! אז אני, כבר משנה שעברה לא מוסר את השיעור בליל שבועות ובמקום זה לומד עם רפאל בני בחברותא. גם השנה הלכנו - אחרי הסעודה החלבית המפוארת - לבית הכנסת ללמוד. אצלנו בית הכנסת אין שיעורים לילדים אבל בבית הכנסת הסמוך יש, ויש לו שם חברים, אז סיכמנו שנלמד כמה שירצה, ואח"כ ילך לשיעורים של הילדים. למדנו שעה ולקחתי אותו לבית הכנסת הסמוך. אחרי כשעה וחצי הוא חוזר – החברים החזירו אותו – מה קרה? כלום. איך היה? מצוי...

  הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם (פסחים סח ב') נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע מהי שמחת חג. רבי אליעזר אומר או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. אומר רבי אלעזר על מחלקות זו, שבעצרת – בחג השבועות, גם רבי אליעזר מודה שצריך גם אכילה ושתיה ולא יוצאים בלימוד בלבד. למה? כי הוא יום שניתנה בו תורה. זו הסיבה בגינה חייבים באכילה ושתיה? אדרבה, היה ראוי יום זה להקדישו לתורה בלבד, יותר משאר ימים טובים? מקובל להסביר שכדי שהשמחה בתורה תהיה שלימה, צריך לשתף גם את הגוף בשמחת קבלת התורה. והגוף איך שמח? באכילה ושתיה. ואנחנו כל כך רואים את זה, שהרי גדולה לגימה שמקרבת בנים לעסוק בתורה. שיעור שאין בו מיני תרגימא, לא יקרא שיעור. רבינו יוסף חיים מבגדד - הבן איש חי - מקשה בספרו בן יהוידע, הרי יעקב ועשו חילקו העולם ביניהם, עשו מקבל עולם הזה, ויעקב עולם הבא. [עד כדי כך שעשו כשרואה את כל רכושו של יעקב, מתרעם, מה לך ולרכוש?] א"כ שואל הבן יהוידע איך באמת יש לזרע יעקב מותרות בעולם הזה? אלא אומר הבן יהוידע, שזוכים מכח עסק התורה המקיים את העולם, כדין מציל מזוטו של...