לדעת חכמה ומוסר

כולנו מכירים את המדרש ובו הסיבה לקבורת רחל בדרך אפרתה היא בית לחם. כדי שתבכה לפני בורא עולם כשיצאו עם ישראל לגלות - "רחל מבכה על בניה ". במה זכתה? במה זכתה רחל שדוקא את תחינתה ישמע הקב"ה? במה זכתה להיות האמא של כלל ישראל למרות שיש לה לכאורה רק שני בנים מתוך השנים עשר?  גם על זה עונה המדרש המתאר את רחל מזכירה לפני הקב"ה את מסירת הסימנים ללאה כדי שלא תתבייש . ננסה לתאר לעצמנו את מה שעובר עליה באותו זמן. רחל אמנו יודעת את מה שכולם יודעים, שלרבקה שני בנים וללבן שתי בנות. כמו אחותה לאה, גם היא יודעת את ההבדלים בין שני האחים. גם היא יודעת שהגדולה לגדול והקטנה לקטן. היא רואה את אחותה בוכה לאורך השנים את מר גורלה על כך שתיפול לפני עשיו. רחל יודעת מה המשמעות של להיות אשת יעקב. להיות אמם של י"ב שבטי י-ה. להקים את עם ישראל תפארת הבריאה. כל ימיה היא חולמת על הרגע הזה. היא מכינה עצמה להיות ראויה לדבר הגדול הזה. והנה יעקב מגיע ומבקש מלבן לשאת את רחל. כל החלומות עומדים להתגשם. רחל עומדת להקים את עם ישראל עם יעקב אבינו. להיות האמא של כלל ישראל. אבל אז היא שומעת שאביה מ...

תולדות חייו של אברהם אבינו מייסד העם העברי מתפרסים על פני שלושה פרשות שהשבת אנו קוראים את האמצעית ביניהם. פרשות אלו כוללות את העשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו. הנסיון הראשון לא מפורש אבל מרומז בסוף פרשת נח - והוא הנסיון של אור כשדים. בפרשת השבוע - לך לך , אנו לומדים על הנסיונות של לך לך מארצך, הירידה למצרים מפני הרעב, לקיחת שרה לבית פרעה ואח"כ לבית אבימלך. ועד לנסיון האחרון – נסיון העקידה, בסוף הפרשה הבאה – פרשת וירא. בדרך העולם כאשר מעמידים מישהו בנסיונות, הולכים איתו מהקל אל הכבד. והנה אצל אברהם כבר בנסיון הראשון הוא נדרש למסור את חייו על אמונתו בבורא עולם, לכאורה הנסיון הקשה ביותר - למעט אולי נסיון העקידה. האמנם? בואו נחזור לרגע לאור כשדים, שם עומד אברהם מול נמרוד וכל אנשי ממלכתו בעוון הלא יכופר של אמונה בא-ל אחד. אברהם עומד באמונתו ומנצל את ההזדמנות להשמיע את עיקרי האמונה באזני כל הנוכחים. דינו נגזר לשריפה והוא נזרק לכבשן האש. התוצאה הלא צפויה היא הישארותו בחיים ללא שהאש נוגעת בו. באותו מעמד נוכח גם אחיו של אברהם – הרן, שהיה פוסח על שני הסעיפים. לאחר שראה את הנס שנעשה לאב...

  ויחל נח איש האדמה כרגיל לפני שאנחנו ניגשים ללמוד את סיפורי התורה על הדורות הראשונים, עלינו לזכור ולהזכיר שאין לנו שום מושג והבנה בגדלותם ובחטאיהם. ואין לנו אלא ללמוד מלשון התורה מה שנוגע עלינו. "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" (ט' כ') פירש רש"י, "עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק בנטיעה אחרת. הרמב"ן מפרש, נטע כרם ולא גפן, שלא נטע אילן אחד כשאר האילנות בשביל הפרי אלא כרם בשביל יין. ומוסיף הכלי יקר, שהיין מרגילו בחטא ומרחיקו מן הקדושה, לכן נעשה חולין. ומה שקרא איש האדמה, כי זה היה מצד החומר שבו המחובר לאדמה. "נח איש צדיק תמים" תמים פירושו שלם, שלם בצדקותו. נכון יש הדורשים את הכתוב "בדורותיו" לגנאי, אילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב.   אבל כבר פירשו שהיה צדיק לעצמו בשונה מאברהם שהיה מרבה ידיעת והכרת ה' בעולם, וכיוצא בזה עוד ביאורים שהמשותף להם שהיה נח "צדיק תמים". "את האלוקים התהלך נח" ...... איך מגיעים ממצב של צדיק תמים ומתהלך את האלוקים למצב של חולין, למצב של שתיית יין עד שכרות ועד "ויתגל בתוך אהלו...

במאמר הקודם (מי אתה? נזר הבריאה או יתוש קדמך?!) הבאנו את דברי הברייתא במסכת סנהדרין (לח ע"א) שמדברת על בריאת האדם:  "אדם נברא בערב שבת.... שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך". הברייתא מתייחסת לבריאתו של האדם אחרון למעשה בראשית. אבל הברייתא גם אומרת שהוא נברא בערב שבת. לא יום שישי! אלא ערב שבת! האם יש לכך משמעות?  הברייתא  ממשיכה  ואומרת, "דבר אחר, כדי שיכנס לסעודה מיד". אם הכוונה לסתם אכילה - שיהיה לו כבר מוכן הכל לאכול -  א"כ יכל לבוראו ביום אחר ולתת לו את מזונותיו. שהרי אכילת בשר חיות ובהמות שנבראו ביום השישי הייתה אסורה לאדם והותרה רק מנח והלאה, א"כ יכל לבוראו כבר ביום השלישי. ואם רצה שיהיה לו גם שמש וירח, אז ביום הרביעי, למה ביום השישי? רבי שלמה אלקבץ במזמור "לכה דודי" -  אותו אנו אומרים כל שבת - אומר:  "לקראת שבת לכו ונלכה, .... מראש מקדם נסוכה, סוף מעשה במחשבה תחילה". מי שקורא את פסוקי ששת ימי בראשית בהבנה שטחית, עלול לחשוב שהשבת ניתנה למנוחה פיזית. אחרי ששת ימי העשייה באה שבת מנוחה. נכון, זה ברור שהקב"ה לא צריך את ה...

  בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ - נחלקו המפרשים מה טעם התחילה התורה בסיפור בריאת העולם. רש"י מביא את דבריו הידועים של רב יצחק " משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" הקב"ה ברא את העולם והוא נותנה למי שרצונו בכך. הרמב"ן שואל הרי צורך גדול הוא להתחיל מבראשית, כי הוא שורש האמונה. ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל? ועונה הרמב"ן שמעשה בראשית הוא סוד גדול שאין לנו הבנה בו מהפסוקים אלא מקבלה מפי משה רבינו. ולנו מספיק שנאמין במה שנזכר בעשרת הדברות "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" לכן צריך את הסיבה של כח מעשיו הגיד לעמו. איך שנפרש, ספר בראשית הוא ספר המוסר הראשון בעולם ואולי הגדול מכולם. וודאי יש לנו הרבה מה ללמוד מ"סיפור" זה של בריאת העולם. הגמרא במסכת סנהדרין ( לח א)  מביאה ברייתא - ת"ר אדם נברא בערב שבת.... שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך". במקום אחר מוסיפים חז"ל ואמרים "אם זכה אדם, אומרים לו: אתה קדמת לכל מעשה בראשית. ואם לאו, אומרים לו: יתוש קדמך, שלשול ק...

  שמיני עצרת נקבע על ידי חז"ל כיום שמחת תורה, יום גמרה של תורה ובו מתחילים גם מחזור חדש של קריאת התורה מבראשית. במספר מקומות בחז"ל אנו מוצאים הסבר לקביעת סדר הפרשיות בקריאת התורה מדי שבת, כגון "עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבמשנה תורה לפני ראש השנה" וכדו'. ובכל זאת צריך להבין את הסיבה לגמרה של תורה דוקא בשמיני עצרת. מעיון בדברי רז"ל עולה שנכון להתחיל את התורה בתחילת שנה. שמיני עצרת נבחר מהטעם שאין בו מצווה יחודית. אלא שמעיון בדברי רש"י והמדרש עולה עניין מיוחד ביום זה. על הפסוק בפרשת אמור המדבר על שמיני עצרת אומר רש"י משל למלך שזימן את בניו לכך וכך ימים. כיוון שהגיע הזמן להפטר, אמר, בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם. הקב"ה מבקש הישארו עמי עוד יום אחד. במה יפחית עוד יום אחד את קושי הפרידה שתהיה אם לא היום אז מחר. שמעתי הסבר מעניין. בתחילה אומר רש"י כשהגיע הזמן להפטר ובסיום אומר קשה עלי פרידתכם. ישנו חילוק בין הלשונות, פטירה היא התרחקות פיזית, פרידה היא התרחקות רוחנית. יכולים אנשים להיות רחוקים מאד אחד מהשני ...

חלפו שבעה חודשים מאז פרצה הקורונה את גבולנו. חלפה חצי שנה מאז חגגנו את חג הפסח בחיק המשפחה המצומצמת. מאז הורינו ישבו בליל הסדר לבד. ילדינו הצעירים התמודדו עם עריכת הסדר בפעם הראשונה עם משפחתם הזעירה והצעירה. והנה אנחנו אחרי הימים הנוראים ובפתח חג הסוכות ושוב לבד. ההורים בסוכתם שכבר שכחו כמעט איך פותחים אותה. והילדים לבד בסוכתם הקטנה העונה על השיעור המינימלי. ועל זה נאמר והיית אך שמח. שמחת חג נטו בלי עזרים נוספים מסביב. דוד המלך אומר בתהילים במזמור אותו אנו אומרים כבר חודש וחצי: "אחת שאלתי מעת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בקשה מוזרה למלך.  זה מה שרוצה דוד המלך, לעזוב את הכל ולעבור לשבת כל חייו בבית המדרש?  כל אחד ותפקידו!  אבל אם נחשוב לרגע על דוד המלך שידיו מלוכלכות בדם שפיר ושליה. דוד המלך שיושב בין מלכי מזרח ומערב העסוקים בכבודם, והוא "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש".   אז כן, אפשר להיות מלך שמנהל את הממלכה, עוסק במדיניות, לוחם את המלחמות, ויושב בבית ה'. כי בית ה' זה לא מקום. בית ה' זה מציאות. ומציאות זו יכולה להתקיים במלחמה,...