פרשת לך לך – בין אברהם אבינו להרן אחיו.

תולדות חייו של אברהם אבינו מייסד העם העברי מתפרסים על פני שלושה פרשות שהשבת אנו קוראים את האמצעית ביניהם. פרשות אלו כוללות את העשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו. הנסיון הראשון לא מפורש אבל מרומז בסוף פרשת נח - והוא הנסיון של אור כשדים. בפרשת השבוע - לך לך , אנו לומדים על הנסיונות של לך לך מארצך, הירידה למצרים מפני הרעב, לקיחת שרה לבית פרעה ואח"כ לבית אבימלך. ועד לנסיון האחרון – נסיון העקידה, בסוף הפרשה הבאה – פרשת וירא.

בדרך העולם כאשר מעמידים מישהו בנסיונות, הולכים איתו מהקל אל הכבד. והנה אצל אברהם כבר בנסיון הראשון הוא נדרש למסור את חייו על אמונתו בבורא עולם, לכאורה הנסיון הקשה ביותר - למעט אולי נסיון העקידה. האמנם?

בואו נחזור לרגע לאור כשדים, שם עומד אברהם מול נמרוד וכל אנשי ממלכתו בעוון הלא יכופר של אמונה בא-ל אחד. אברהם עומד באמונתו ומנצל את ההזדמנות להשמיע את עיקרי האמונה באזני כל הנוכחים. דינו נגזר לשריפה והוא נזרק לכבשן האש. התוצאה הלא צפויה היא הישארותו בחיים ללא שהאש נוגעת בו. באותו מעמד נוכח גם אחיו של אברהם – הרן, שהיה פוסח על שני הסעיפים. לאחר שראה את הנס שנעשה לאברהם, אמר אני איתו ונזרק גם הוא לכבשן האש. אלא שהפעם הנס לא חוזר על עצמו והרן נשרף. מה ההבדל בין אברהם להרן? נכון להרן זה לקח יותר זמן והוא גם נזקק לראות נס גלוי כדי להגיע לאמונה זו, אבל בסופו של דבר הוא הגיע למה שכל הנוכחים לא הגיעו. ולמה לא זכה גם הרן שיעשה לו נס זה וינצל מכבשן האש?

הנביא ישעיהו אומר (בפרק כ"ט פסוק כ"ב) "לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו". איך והיכן פדה יעקב את סבו אברהם? אומר המדרש (ילקוט שמעוני שם רמז תל"ו) "רב הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר: אברהם ניצל מכבשן האש בזכותו של יעקב, משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו לישרף וצפה אותו שלטון באיסטרולוגיאה שלו שהיה אותו האיש עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך אמר השלטון כדאי הוא להנצל בזכותה, כך יצא דינו של אברהם מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שעתיד יעקב לצאת ממנו אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו, הה"ד לכן כה אמר ה' אל בית יעקב וגו'. אם חשבנו שאברהם ניצול מכבשן האש בזכות מסירת נפשו על יחוד ה', היו עוד הרבה במהלך הדורות שמסרו נפשם ונפשם אכן נמסרה. גם רבי עקיבא כשאמר כל ימי חיכיתי אימתי תבא מצוה זו לידי ואקיימנה, התכווין למות ולא להינצל. למה בכל זאת ניצל אברהם? - ופה נקבל גם את התשובה למה הרן לא ניצל -  בזכות יעקב, בזכות ההמשך שישאיר אחריו, כמו שאומר הכתוב בפרשת וירא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו אחריו". למות על קידוש ה' זה לא קל אבל הרבה יותר קשה לחיות על קידוש ה'. הקב"ה רואה באברהם לא רק את מסירות הנפש ואת הנכונות למות על קידוש ה' אלא גם את נכונותו לחיות על קידוש ה' וזה מתבטא בהנחלתו את הדרך לבניו. הרן מסר את נפשו לאחר התלבטויות אבל כשיצוצו ספקות וקשיים נוספים בהמשך, עד כאן! למות זה בסדר. אבל שכל החיים יהיו באותה צורה זה כבר יותר קשה. ולכן מסירות נפשו של הרן זיכתה אותו בלמות על קידוש ה' ונמנעה ממנו האפשרות לקלקל זאת על ידי חיים שאינם של קידוש ה'.

ומכאן להמשך ולשאר הנסיונות. לך לך מארצך.... אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכה ואגדלה שמך. וברש"י, לך לך להנאתך ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם. איפה הנסיון הגדול כאשר הקב"ה אומר לאברהם תלך כי תקבל שכר גדול שאותו לא תקבל כאן. אבל הנסיון לא מסתיים בעצם ההליכה אלא בתגובותיו של אברהם לכל השתלשלות הענינים. אברהם מגיע לארץ כנען למקום שבו הוא אמור לכאורה לזכות לכל הטוב והשפע, והנה "ויהי רעב בארץ" ואומר רש"י, באותה ארץ לבדה, לנסותו האם יהרהר אחר דבריו של הקאכן ב"ה.  ובהמשך שרה שממנה אמור להיות לו זרע, לא רק שלא יולדת אלא נלקחת לבית פרעה. כל זה נסיון של לחיות על קידוש ה' ונסיון זה קשה פי כמה מלמות על קידוש. כי לשמור על האמונה התמימה גם כאשר זה לא הולך. גם כאשר כל מה שאתה עושה נראה כלא מתקבל. גם כאשר אתה בסך הכל רוצה לקיים את מצוות בוראך וגם זה נראה שלא ניתן לך. ואפי' ההבטחות שהובטחו לך לא מתקיימות. זה קשה הרבה יותר מלמות על קידוש ה'. זה קשה לא לבא בטרוניות. זה קשה להמשיך בדרך בא בחרת ולא להיכנע לכל מיני קולות האומרות לך: הרי זה לא עובד. וכגודל הקושי כך גודל ההתחזקות וההתרוממות. כי נסיון מלשון נס להתנוסס. וככל שאנחנו חיים יותר עם הנסיונות, כך אנו מתקדמים ומתעלים יותר.