לדעת חכמה ומוסר

  "וישמע ראובן ויצילהו מידם. ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם, השליכו אותו אל הבור הזה.... למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (ל"ז כא"-כ"ב) אומר רש"י "למען הציל אותו מידם – רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו". המדרש אומר על פרשה זו, אם היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם', היה טוענו על כתפו ומוליכו אצל אביו. והדברים צריכים ביאור, בשביל זה ראובן רוצה להציל את יוסף, בשביל שיכתבו עליו? זה מה שראובן מחפש, זה מה שהוא צריך, קצת פרסום? נראה שחז"ל רוצים ללמד אותנו עד כמה חשוב להעריך כל מעשה שאנחנו עושים. אם היינו יודעים עד כמה המעשה שעשינו חשוב בשמים, הרי שהיינו משקיעים בזה הרבה יותר ונותנים את כל כולנו לדבר. השנה כשאני לומד את הפרשה, אני חושב שיש גם צד שני למטבע. לפעמים אדם חושב מה כבר עשיתי ולכן מוסיף ועושה עוד. נתקלנו בשבועות האחרונים באדם שמשקיע את כל נשמתו בלתת לילדים נכים אפשרות לנהוג ברכב קרטינג בעצמם. הוא בונה להם מכוניות לפי היכולות והרצונות שלהם. הוא משקיע בזה שעות מזמנו ומכספו...

  מה יעשה אדם שנגזר עליו בר"ה וביוה"כ גזר דין לרעה ח"ו? הגמ' דנה בזה באריכות בדף י"ז ובדף י"ח, אם יש אפשרות לבטל גזר דין בציבור או אפי' ביחיד. מסקנת הגמרא שאפי' גזר דין שיש עמו שבועה - שעליו נאמר "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה. אמר רבא, בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה. כוחו של לימוד תורה! אנחנו נתקלים בזה בסיום הימים הנוראים. הושענה רבה. יום שליחת הפתקאות. מה יש לנו לעשות שעוד לא עשינו? נהגו ישראל ללמוד תורה בליל הושענה רבה. ואכן מיד אח"כ שמחת תורה. נגילה ונשמחה בך, בתורתך. בפרשת השבוע רש"י על הפסוק הראשון בפרשה אומר מלמד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. גם אברהם יצא ממקומו, גם יצחק יצא ממקומו. באף אחד מהם לא נאמר "ויצא" ובאף אחד מהם לא אמר רש"י שיציאתו עשתה רושם. אם היו שואלים אותנו בחסרונו של מי נרגיש יותר, בחסרונו של איזה אברך שקט שיושב בפינת בית המדרש, עוסק בתורה ולא זז כל היום ממקומו. או של מי שעומד בראש ארגון חסד גדול או בראש ארגון קירוב גדול. סביר שהיינו אומרים, וודאי השני מ...

  יום הולדת, מלבד היותו סיבה למסיבה, הוא גם זמן לחשבון נפש. מה עשית השנה? נכון שאדם צריך לשאול עצמו בכל יום "מה עשית היום?", אבל פעם בשנה זה יותר מזה, פעם בשנה אדם יכל לבדוק התקדמות. יכל לבדוק את מצבו. איפה הייתי שנה שעברה ואיפה אני היום. האם התקדמתי - כמו שמישהו אמר לי כשהתחלתי להרכיב משקפי קריאה – "מתקדמים!" – או שנשארתי במקום. יעקב ועשו. עשו איש עשוי. אור רש"י "לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה". והכלי יקר מבאר: שכשאדן נולד מיד כבר קנה לעצמו את כל תאוות העולם הזה. אבל קניני הרוח, השכל הלב והמוח, אינו מתחיל להשתמש בהם אלא כשגדל. וזה שנולד עם שערו עשוי זה סימן שהוא כבר קנה את כל קניניו. היינו אין לו לאן להתפתח. הוא כבר מושלם בתאוותיו הגשמיות ובהעדר גמור של תאווה רוחנית. יעקב לעומתו- "וידו אוחזת בעקב עשו" כל חייו עד הרגע האחרון הוא מחפש את השלמות הנפשית, הוא אוחז בעקב ומתקדם הלאה. שמעתי מהמשגיח ר' ראובן לויכטר שכאשר עברה תקופה בא לא ראה את רבו המשגיח הרב וולבה, כשהיה רואה אותו שוב, היה רואה לפניו אדם אחר. השינוי היה מוחשי. ומ...