סיום ר"ה מוצש"ק פרשת ויצא – כוחה של תורה
מה יעשה אדם שנגזר עליו בר"ה וביוה"כ גזר דין לרעה ח"ו?
הגמ' דנה בזה באריכות
בדף י"ז ובדף י"ח, אם יש אפשרות לבטל גזר דין בציבור או אפי' ביחיד.
מסקנת הגמרא שאפי'
גזר דין שיש עמו שבועה - שעליו נאמר "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית
עלי בזבח ובמנחה. אמר רבא, בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה. כוחו של לימוד
תורה!
אנחנו נתקלים בזה
בסיום הימים הנוראים. הושענה רבה. יום שליחת הפתקאות. מה יש לנו לעשות שעוד לא
עשינו? נהגו ישראל ללמוד תורה בליל הושענה רבה. ואכן מיד אח"כ שמחת תורה.
נגילה ונשמחה בך, בתורתך.
בפרשת השבוע רש"י
על הפסוק הראשון בפרשה אומר מלמד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. גם אברהם יצא
ממקומו, גם יצחק יצא ממקומו. באף אחד מהם לא נאמר "ויצא" ובאף אחד מהם
לא אמר רש"י שיציאתו עשתה רושם. אם היו שואלים אותנו בחסרונו של מי נרגיש
יותר, בחסרונו של איזה אברך שקט שיושב בפינת בית המדרש, עוסק בתורה ולא זז כל היום
ממקומו. או של מי שעומד בראש ארגון חסד גדול או בראש ארגון קירוב גדול. סביר
שהיינו אומרים, וודאי השני מפורסם, מורגש, פועל, כולם מכירים אותו ונעזרים על ידו.
וודאי שחסרונו יורגש יותר.
אברהם אבינו היה בעל
בית הכנסת אורחים הגדול בעולם. ולא רק הכנסת אורחים ובית תבשיל היו שם. אברהם גם
היה המקרב רחוקים הגדול ביותר. בכל זאת כשיצא אברהם מחרן לארץ כנען, או כשיצא מארץ
כנען למצרים לא נאמר ויצא, לא נאמר שיציאתו עשתה רושם. ואילו יעקב יושב האוהלים
שארבע עשרה שנה לא יצא מבית המדרש, יציאתו עשתה רושם.
כי כשיש תורה בעיר
אפי' כשהיא סגורה בבית המדרש, אפי' שאנו לא רואים אותה, כל אווירה של העיר שונה.
עד כדי כך שיציאתו עושה מיד רושם כי הוא זיווה, הוא הודה והוא הדרה.
לומדי
הדף היומי מתחילים מחר מסכת תענית.
דבדף
י' במשנה: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו יחידים מתענים. הגיע ראש
חודש כסלו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור.
הגיע
י' בכסלו מתחילים מסכת תענית! שנזכה ולימוד התורה יביא לנו גשמים ושפע של ברכה,
גזירות טובות וקריעת גזרות רעות!
תגובות
הוסף רשומת תגובה