פרשת ויצא - על יציאה! יציאה מבאר שבע, יציאה מבית המדרש, יציאה לעבדות.
אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה.... ונתן לי לחם לאכול ובגד
ללבוש. ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים" (כ"ח כ' כ"א)
אומר רש"י מה זה ושבתי בשלום, שלם מן החטא. יעקב יודע לאיזה מקום הוא הולך.
הוא יודע לאיזה סכנות רוחניות הוא נחשף ולכן הוא מבקש לשוב משם שלם מן החטא.
כשיעקב מבקש מהקב"ה שישמור אותו בדרך, שייתן לו לחם ובגדים, הוא אומר "ושמרני", "ונתן לי". ה' ישמור אותי, ה' ייתן לי. אך כשהוא מבקש לשוב שלם מן החטא הוא אומר "ושבתי", אני אשוב. כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. על שמירה, על לחם ובגדים מבקשים מהקב"ה. אך על יראת שמים ויראת חטא צריך לעבוד לבד. נכון צריך לבקש סייעתא דשמיא גם בשביל יראת שמים אבל בלי עבודה זה לא ילך.
איך עובדים? גם את זה פרשת השבוע מלמדת אותנו.
פרשת השבוע מתחילה בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. בפשטות הדבר נעשה מיד לאחר שרבקה ואחריה יצחק שלחו את יעקב לחרן. רש"י בפסוק האחרון בפרשת תולדות מביא לנו את דברי חז"ל שלפני שיצא יעקב לחרן הלך קודם כל ללמוד תורה ארבע עשרה שנה בישיבתם של שם ועבר. יעקב שיודע שיהיה קשה מאד לחזור שלם מן החטא במקום אליו הוא הולך, עד שהוא יצטרך את עזרת ה' לכך, מכין את עצמו לפני צאתו לדרך. איך? על ידי ארבע עשרה שנה של לימוד תורה. ככה עובדים על יראת שמים. הגמ' במסכת עבודה זרה (כ' ב') מביאה את הברייתא המפורסמת המלמדת אותנו את הדרך לעבודת ה'. "אמר רבי פנחס בן יאיר, תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות ...... ענווה מביאה לידי יראת חטא". הדרך ליראת חטא ארוכה, היא נמצאת במדרגה התשיעית. אבל ההתחלה היא בתורה.
התורה לא מספרת לנו מה ואיך למד יעקב בבית שם ועבר אבל היא רומזת
לנו על כך במילה אחת. בהמשך הפרשה כשיעקב חוזר להר המוריה, נאמר, "וישכב
במקום ההוא". ומפרש רש"י, שם שכב אבל כל ארבע עשרה שנה בבית שם ועבר לא
שכב. ארבע עשרה שנה של לימוד ללא הפסקה אפי' כדי לשכב לישון. כי יעקב לא מבקש מה'
להינצל מן החטא. יעקב מבקש לשוב שלם מן החטא. כדי לשוב שלם צריך יראת חטא שלימה.
ובשביל זה צריך לימוד תורה בהתאם, לימוד תורה בשלמות.
לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא. זה לא רק מחסרון ידיעה אלא זה חסרון במהות. אי אפשר להיות ירא שמים ללא עיסוק בתורה. אבל לשם כך צריך שהעיסוק בתורה יהיה עיסוק בתורה.
"ויצא יעקב מבאר שבע", יעקב יצא. יצא מבית אביו, יצא מהישיבה, יצא!
היום קוראים לזה לצאת לשוק העבודה. אבל אפשר לקרוא לזה לצאת לשוק עבדים. עבדות מודרנית אבל עבדות. או איך שאבי שיחיה אמר תמיד, עבד לעבדים. וזה 'יציאה!' כי עבדא בהפקירא ניחה ליה. וכדי להשאר בני תורה, להשאר יראי ה', חייבים לעבוד. חייבים לעבוד לפני שיוצאים, אך עוד יותר חייבים לעבוד כשכבר בחוץ. ומלמדנו אבינו יעקב, איך עובדים? תורה. קביעות עיתים לתורה. זה הדרך היחידה להישאר יהודים שלמים וטובים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה