פרשת בהר – גיבורי כח עושי דברו או בני מלכים

השנה (תש"פ) ביום ל"ג בעומר, למדנו בדף היומי את דברי רבי שמעון המובאים במסכת שבת דף ס"ז ע"א:

המשנה בדף סו: אומרת שמותר לכל אדם בישראל לצאת בשבת בסוג של פעמון שהוא תכשיט של בני מלכים. ובלשון המשנה: הבנים יוצאים בקשרים ובני מלכים בזוגין. וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה.

אומרת הגמרא בדף סז ע"א: מיהו התנא שסובר שלכל אדם מותר לצאת בתכשיט של בני מלכים? רבי שמעון, דאמר כל ישראל בני מלכים הן.

חכמים חולקים עליו וסוברים לבני מלכים מותר, אבל לשאר בני אדם אסור. וטעמם של חכמים, מסביר רש"י, כיוון שגנאי הוא לעני ללכת בתכשיט של בני מלכים, יש חשש שיסיר אותו מחמת הבושה.

וצריך להבין למה לרבי שמעון מותר? מה עוזר שכל ישראל בני מלכים, אם זה תלוי בהרגשה שלו והבושה עדיין קיימת?

נראה לי (ולדעתי זה אמת לאמיתה של תורה) שר"ש לא רק מלמד אותנו שאנחנו בני מלכים, אלא דורש שנאמין בזה ושנחייה את זה. שנרגיש כמו בני מלכים. ולכן העני הגדול שבישראל, אם יגיע לידיו תכשיט של בני מלכים, לא תהיה לו שום בושה ללבוש את זה, כי העוני שלו זה חיצוני, אבל במהותו הוא "בן מלך" כפשוטו.

בפרשת השבוע פרשת בהר עוסקת התורה בדיני שמיטה – ושבתה הארץ שבת לה'. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור.

חז"ל אומרים על אותם חקלאים עובדי אדמה שמשביתים שדותיהם בשביעית, את הפסוק – "ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בכל דברו". כי לקיים את המצווה הזו, להשבית את מקור הפרנסה העיקרי - ואולי היחיד - למשך שנה שלימה יכול רק מי שהוא גיבור כח כמלאך. <גיבורי כח>.

בצעירותי הלכתי עם אחי הצעיר ממני בערב סוכות של שנת שמיטה לקטוף אתרוגים מפרדס שהופקר כמצוות השמיטה. בעל הפרדס יהודי יר"ש, קטף בשבילנו אתרוגים, עזר לנו לבחור את היפים וגם ליווה אותנו בסיורנו בפרדס. הוא סיפר שילדיו רצו שימסור את הפרדס לאוצר ב"ד אבל הוא התעקש לשמור שמיטה כפשוטו ולהפקיר את הפרדס. אחי שאל אותו איך עושים את זה. ואני בטיפשותי אמרתי, התורה צוותה אז הוא עושה. בעל הפרדס כעס – וזה בלשון המעטה. באיזה נסיון עמדת בחיים הקצרים שלך? הוא צעק עלי. מה אתה יודע על לקיים מצוות מתוך נסיונות? אחרי שהתנצלתי מעומק ליבי, כי באמת הרגשתי בושה לעמוד לפניו, שאלנו ובכ"ז איך עושים את זה? הוא ענה לנו כי התורה ציוותה אותי! הוא,  יכל להגיד את זה.

ואיך באמת? אני חושב שרבי שמעון נותן לנו את התשובה. כל ישראל בני מלכים. בן מלך זה לא רק בשביל לענוד תכשיט של בן מלך. בן מלך זה עולם אחר של הנהגות, זה עולם אחר של התנהגויות, זה עולם אחר של כללים. נסיך, בן למשפחת המלוכה עושה דברים שהמון העם לא מסוגל להבין.

אומר לנו רבי שמעון בר יוחאי, יהודי, זה משהו אחר! יהודי, הוא בן מלכים! הוא נסיך! כל ההנהגות שלו שונות! לכן הוא יכל להיות גבור כח כמלאך לשמוע בקול דברו.

והדברים נוגעים לא רק לחקלאים, אלא לכל יהודי באשר הוא יהודי העומד בפני ניסיון, תזכור את צוואתו של רבי שמעון בר יוחאי: אתה בן מלך, אתה נסיך, והכל יהיה פשוט יותר.