פרשת וארא - מבית הספר הגדול בעולם לכשפים לפקולטה למדעי היהדות
כשמשה רבינו זורק את
המטה לארץ והופך לנחש, אמרו לו יוחנא וממרא - ראשי המכשפים של מצרים - 'תבן אתה
מכניס לעפריים' - אתה מביא תבואה למכור במקום שהוא מלא תבואה (גמרא מנחות פה א).
כלומר, למצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים?!
ובמדרש: מלמד שלא קרא
אלא לתינוקות ולנערים בני ד' או ה' שנים. אומר לו פרעה, זה מה שיש לך? אצלנו, ילדים
קטנים עושים את זה.
מצרים מדינה של עבודה
זרה וכשפים. בתי ספר לכשפים הטובים בעולם נמצאים שם. ילדים בני חמש הופכים מטות
לנחשים וחזרה. ולשם מגיע משה רבינו ומספר להם על ה'. מספר להם שיש מנהיג לבירה
ושאותו עם של עבדים המשועבדים להם הם בעצם בניו של אותו מנהיג. והתוצאה צפויה.
"מי ה' אשר אשמע בקולו"? משה עושה מופתים? עוד מכשף קטן הגיע לכאן. הם
לא מעלים בדעתם שאולי יש אמת בדבריו.
ובאותו מקום, באותה
מדינה, נפתחת פקולטה למדעי היהדות. המחלקה ללימודי ה', ללימודי אמונה. וזה לוקח
שנה שלימה. שנים עשר חודשים של מופתים שמתחלקים לשלושה סמסטרים. בראשון לומדים שיש
ה'. בשני לומדים שהוא לא יושב לו אי שם בגנזי מרומים, אלא נמצא כאן בקרב הארץ. וזה
לא הסוף, הסמסטר השלישי מלמד שאין כמוני בקרב הארץ. אין אלילים, אין כלום, הכל זה
אני ה'.
ובבית ספר הזה לומדים
המצרים ובראשם פרעה. אבל לא רק הם, גם בני ישראל לומדים. הם אמנם מאמינים בני
מאמינים, אבל הם צריכים לראות את זה בחוש. הם צריכים לדעת את ה'.
ובסוף כולם מאמינים,
השאלה מה מביא אותם לאמונה. פרעה כדי ללמוד היה צריך עשר מכות נוראיות עליו ועל
עמו.
ישראל הספיקו להם צפייה
והתבוננות ביד ה' המכה את מצרים ובחסד ה' המפליא – מבדיל – בין מצרים לארץ גושן,
בין המצרים לבין בני ישראל.
גם לנו היה בית ספר
השבוע. בית ספר בו הקב"ה עושה איתנו חסדים עצומים. רק להתבונן, לראות בכל את
יד ה', להכיר בטובתו של הקב"ה, ולנהוג בהתאם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה