על שמאל וימין והחרדים שבאמצע, על קטני אמונה ועל בעלי הנאה - הרהורים לסיום מסכת סוטה

כששמאל וימין נפגשים וכבר אין להם במה להאשים אחד את השני, אז כרגיל נתקוף את "היהודים", סליחה... את "החרדים". ואם לתקוף את החרדים, אז כמובן על זה שהם משתמטים מללכת לצבא. אבל משום מה זה לא עבד, אז מחפשים משהו אחר, ומה הפעם? כלכלה. החרדים פוגעים בכלכלת המדינה. ב- 2065 - בעוד יותר מארבעים שנה - כלכלת ישראל תקרוס. למה כי החרדים לא מפרנסים את עצמם והם נשענים על תמיכת המדינה והם מתרבים ועוד מעט הם יהיו רב והמיעוט העובד לא יוכל לפרנס אותם והכלכלה תקרוס. לא משנה השקר והחישוב שאינו חישוב. לא משנה שאברכי הכולל נתמכים הרבה פחות מכל מיני "עובדים" לא יצרניים אחרים – כמו אנשי התרבות והתקשורת למיניהם. אז מה הפתרון, להוציא אותם ממעגל העוני, להכניס אותם למעגל העבודה. להוציא אותם משליטת העסקנים, הפוליטקאים והרבנים – גדולי התורה – שפשוט לא מבינים את האסון העומד לבא על החרדים עצמם.

אז אנחנו מסיימים היום מסכת סוטה. והדפים האחרונים כולם שיחת מוסר אחת גדולה. ובין הדברים, מה שיקרה בימי עיקבתא דמשיחא: (מט ב) חוצפא יסגא – החוצפה תגבר – מישהו חושב שזה לא קורה היום? יוקר יאמיר – מאד! הגפן תתן פריה – יעידו יקבי הבוטיק שצצים כפטריות אחרי הגשם. והיין ביוקר – תנסו לקנות יין בשלושים ארבעים שקלים. אז אם מישהו חושב שהמשיח רחוק, שיתבונן שוב.

וקצת לפני כן (מח ב) 'רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה'.  מי שדואג את דאגת המחר ובגלל זה שילמדו לימודי ליבה בחיידרים ובתלמודי התורה, ובשביל זה שיהיו בתי ספר וישיבות ממלכתי חרדי, כי חייבים ללמוד אנגלית ומתמטיקה ברמה גבוהה – כדברי שדרן "חרדי" באחד מערוצי הרדיו. כי אם הילדים שלנו לא ילמדו את זה, אנחנו כחברה נקרוס. קטן אמנה? או אולי משהו אחר?

עוד קצת לפני כן (מז ב) אומרת הגמ' 'משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם'. ומבאר רש"י: 'דמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין עצמן לעיין בדין, ובאיסור והיתר, להורות לציבור, ומתוך כך נתקלקלו מעשיהם. וכיון שכן אין להקב''ה נחת רוח בעולמו ואין עולמו נוח לו. על מי מדובר פה, על דיינים, על מורי הוראה, אנשים שכל ימיהם בתורה. אבל מרגע שנהיו בעלי הנאה, מחפשים את "החיים הטובים" אין להקב"ה נחת רוח בעולמו. אם בחור ישיבה מבחירי עולם הישיבות מחפש בדווקא בחורה שעובדת בהייטק ולא מוכן (או אמא שלו) לקחת מורה או שלמדה הוראה, ולמה כי אני רוצה לשבת וללמוד, אבל אני גם רוצה לחיות, להנות מהחיים. בתי קפה, חופשות, טיולים בחו"ל. ואם אשתי מורה איך מתקיימים שניהם. אז יש לקב"ה נחת רוח בעולמו?

ואם כך בלומדי תורה, אז מה יהיה עם האנשים הפשוטים? מה יהיה עם בעלי הבתים?

אז כשמסכת סוטה פותחת בשאלתו של רבי 'למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה'? ובתשובתו, 'לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין'. אתם יודעים למה? כי כשהגמ' שהזכרנו בעמוד האחרון  אומרת שהיין ביוקר (סוף המסכת)? אומר רש"י, למה? 'שהכל עוסקין במשתאות'. נהנתנות. ונהנתנות מביאה לידי סוטה.

פעם הוויכוחים היו אידיאולוגיים ואתם אנחנו יכולים להתווכח ולהתמודד. אבל כשהווכוח האו על נהנתנות, אין עם מי ועל מה לדבר. כי הדאגה שלהם היא לא שנהיה עניים, אלא שלא יהיה לנו מספיק בשביל 'לחיות', בשביל 'להנות מהחיים'. ועל זה אין לנו מה לענות לו. כי גם אם נענה לו את דברי הרמח"ל בהם הוא פותח את ספרו מסילת ישרים: 'שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא' הוא לא יבין על מה מדובר.

אבל אנחנו יכולים להיות רגועים. כי כשאנחנו יושבים בצוותא בכל בוקר - אברכים ששוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום. ובעלי בתים שמקיימים את דברי המאירי בסוף המסכת, 'אע"פ שראוי לאדם להיותו חרוץ ומשתדל בעסקיו. מכל מקום, תהא תורתו קבע ועסקיו עראי, ויתלה עיקר בטחונו בהקב"ה. ואלו ואלו נפשם חשקה בתורה, אנו בטוחים ששום אסון כלכלי לא יפול עלינו ועל תושבי ישראל. ואם כבר אז בזכות התורה ולומדיה ינצל הפרדס.

ואם אתם בכל זאת רוצים להנות מקצת בשר טוב ויין משובח, תבואו ללמוד איתנו, תסיימו מסכתות, ואז תהנו מזיו השכינה וגם קצת ממנעמי העוה"ז.