למה נסמכה פרשת אמור לפסח שני?

בני ישראל מצטווים לעשות את הפסח, אבל יש אנשים בעם שלא יכולים להקריב כי הם טמאים. יש אומרים נושאי ארונו של יוסף היו, ויש אומרים מישאל ואלצפן שטיפלו בקבורת נדב ואביהוא בני אהרון. והם באים לפני משה ואומרים "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו". והקב"ה נותן להם פסח שני.

מה המיוחד במצוה זו של קרבן פסח שדוקא כאן הם אומרים למה נגרע?

בספר החינוך - בביאורו למצוות פסח שני – כתב: 'משורשי המצווה, לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם'. ומרחיב החינוך בעניין זה, ומוסיף, 'ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו... ולפי שהוא יסוד גדול בדת, הגיע החיוב גם כן אף על הגר שנתגייר בין פסח ראשון לשני, וכן קטן שהגדיל בין שני הפסחים שחייבים לעשות פסח שני... על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצוה זו הנכבדת כל איש מישראל, ואל יעכבהו אונס וריחוק מקום מעשותה, כי אם יקרהו שנאנס בחדש הראשון ולא זכה בה עם הקודמים יעשה אותה בחדש השני'.

אנחנו רואים פה את גדלות וחשיבות העניין של הקרבת קרבן פסח, עד שבשביל כמה אנשים בודדים שלא יכלו לעשות פסח, קבע הקב"ה יום נוסף בו יקריבו קרבן פסח ויאכלו אותו על מצות ומרורים.

ואת זה הבינו אותם אנשים ובאו בטענה למה נגרע. למה נפסיד אנחנו את המצווה הנכבדת הזו, את היסוד הגדול הזה בדת.

ואם לא היו באים אל משה, לא היה פסח שני?! כל העניין הגדול הזה לא היה קיים?! היו מפסידים את המצווה הנכבדת הזו?! את היסוד הגדול הזה?!

כן! כי אם אתה לא מרגיש "למה נגרע", אין טעם לתת לך הזדמנות נוספת.

פרשת השבוע עוסקת בחלקה השני במועדי ישראל. "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלא הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון..." הפרשה שאמורה לעסוק באלה הם מועדי, מתחילה בששת ימים תעשה מלאכה. וכבר עמדו על זה המפרשים.

וחשבתי ליתן בה טעם נוסף.

בכל חג וחג יש את המצוות שלו ואת העניינים שלו. התורה כאן נותנת הסתכלות כללית על כל החגים, וכאן נכלל גם שבת. 'לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה' (ירושלמי שבת פרק טו הלכה ג'). יש הרבה מצוות בחגים, אבל עיקר עניינם של ימים גדולים אלו, הוא ההתעסקות בדברי תורה.

עוד לא עבר חודש מחג הפסח ובפינו עדיין הטעם. ובואו ניזכר במה שחשבנו אז (לא כולם, אבל מי שכן), שבעת ימי פסח: שלושה ימים חג שבת וחג, ערב שבת וערב חג. מה נשאר לנו מהחג הזה? יומיים חול המועד! מה כבר אפשר להספיק ביומיים? מה עם טיולי חול המועד, מה עם ביקורי משפחות? זה מהותו של החג? זה עניינו של החג?

ופה נחזור לשאלה אתה פתחנו. למה נסמכה פרשת אמור לפסח שני? חז"ל לא שואלים את זה, אבל אנחנו יכולים לשאול. למה? כדי ללמד אותנו, איך זוכים לשפע של הימים האלו, רק על ידי הרגשת למה נגרע. על ידי הרגשה של חסר, שצריך להתמלא.