שבתי בבית ה' או ארדפה אויבי ואשיגם - הרהורים לחג הסוכות

 

כבר כמעט חודש וחצי שאנחנו אומרים כל יום את המזמור לדוד ה' אורי. ובמזמור הזה מהדהדת בקשתו של דוד המלך, "אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית ה' כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃ (תהילים כז ד). ואנחנו מבינים כפשוטו כמו שמבאר הרד"ק: להודיע כי בכל לבו מבקש אותה להשקיטו מהמלחמות אף על פי שהוא בוטח שהא-ל יצילנו מכל נזק אף על פי כן לבו טרוד בהם ומתעסק בצרכי הגוף ואין לו פנאי להתעסק בצרכי הנפש. ושאל מאת ה' שישקיטהו מן המלחמות שלא יצטרך להתעסק בהן כדי שיהיה גופו ולבו פנוי לשבת בבית ה'.

עד שעליתי השבת למפטיר, וקראתי בהפטרה את שירת דוד המלך ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו. וכשחזרתי הביתה, הייתי מוכרח לקרוא אותה שוב לבני ביתי. כי מה דוד המלך אומר שם? הוא מתאר ומודה על כל החסדים והטובות שעשה לו הקבה בהצילו אותו מכל אויביו. ואז מגיעים הפסוקים הבאים: הָאֵ֥-ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דַּרְכִּֽי׃ מְשַׁוֶּ֥ה רַגְלַ֖י כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃ מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי… אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃ וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃ וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃ וזה לא נגמר. וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃

זה לא דיבורים של מישהו שרוצה לשבת בשלווה.

אז נחזור רגע לבקשתו של דוד המלך שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית ה' כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י. ומה המשך הפסוק? לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ.

דוד המלך לא יכול לבקש לשבת בהיכל ה' או בבית המדרש, הוא מלך! הוא מלך שמוביל את העם במלחמותיו וניצחונותיו. הוא מלך שאומר על עצמו וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ. דוד המלך לא מבקש לשבת בהיכל ה' כל ימי חייו, כי הרי הוא מבקש לבקר בהיכלו. דוד המלך מבקש שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית ה' כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י! כל מקום שאני נמצא אהיה בבית ה'. במלחמות - הוא בבית ה'! בפגישות פסגה עם מלכי העולם - הוא בבית ה'! וגם כשהוא מבקר בהיכלו - הוא בבית ה'.

שבתי בבית ה' זה להיות ספון בבית המדרש - באהלה של תורה. זה להיות בראש השנה בבית המדרש של 'עטרת' או 'מיר' או 'סורוצקין'. אבל שבתי בבית ה' זה גם החבר שתקע בשופר לחבריו בלי מניין בסוללה בצפון. שבתי בבית ה' זה החבר שלא חסה בראש השנה תחת כנפיו של הרבי מקרלין בגבעת זאב, אלא חגג אותו בחמ"ל האזורי. שבתי בבית ה' זה החייל שלפני שנתיים כרע והשתחוה בסדר העבודה בבית הכנסת עטור בטלית, והשנה כרע והשתחוה מעל קנה הרובה עטור בקסדה. שבתי בבית ה' זה לצפות לעזרת ה' בנצחון ובנקמה מאויבינו.  

'בסוכות תשבו שבעת ימים' - תשבו כעין תדורו. ומצד שני לשבת בסוכה זה לשבת בצילא דמהימנותא - בצילו של הקב"ה. 

אבל זה לא צד שני, זה צד אחד. הדירה שלכם היא בית ה'. הסוכה רק מזכירה לנו איך צריך להיות הבית שלנו, איך צריכים להיות החיים שלנו.