לפרשת צו - למה חייל סודני חוגר חגורה אדומה? למה נקרא שמו של הכלב זרזיר מתניים? ולמה יש הבדל בין אבנטו של כהן גדול לשל כהן הדיוט?

 

ויחגור אותו באבנט.... ויחגור אותו בחשב האפוד (ויקרא ח ז). מתרגם אונקלוס, וזריז יתיה בהמינא... וזריז יתיה בהמין אפודא.

אחאב אומר לאליהו הנביא, משה רבינו אמר "וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים... וחרה אף ה' בכם, ועצר את השמים ולא יהיה מטר". והרי כל ישראל עובדים עבודה זרה ואין גשמים נעצרים. מיד, "ויאמר אליהו... אל אחאב חי ה' אלוקי ישראל... אם יהיה השנים האלה טל ומטר". ומשם מתגלגל הסיפור עד המעמד של אליהו בהר הכרמל, בו נביאי הבעל קוראים הבעל עננו ושום דבר לא קורה,  ומנגד יורדת אש מהשמים ואוכלת את קרבנו של אליהו, שורפת את אבני המזבח ומלחכת את המים בתעלה. "וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים". ומיד, "והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה". ואליהו רץ לפני מרכבת המלך לחלוק כבוד למלכות, "ויד ה' הייתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב".

מה זה וישנס מתניו? מבאר המצודת דוד, 'חגר מתניו להיות מזורז ביותר ורץ רגלי לפני מרכבת אחאב'. וברש"י: 'כמו ויאזור ואין לו דמיון. ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז. נזדרז כגיבור'.

בשיר אותו אנחנו שרים כל שבת לאשת החיל, אומר שלמה המלך (משלי לא יז) "חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה". מפרש המצודת דוד, 'חגרה מתניה בכח וגבורה. ר"ל היתה מתגברת בעצמה לעשות מלאכתה'. והרלב"ג מפרש, 'לרוץ בזריזות לחפציה ואמצה זרועותיה לעשות פעולותיה בחריצות'.

כלב צייד נקרא "זרזיר מתניים", כך מפרש המצודת דוד במשלי (ל לא) 'הוא כלב הציידים שהוא דק במתניו כאלו חגור באזור וירוץ קל מהר לצוד חיות בבטחון גדול ומצליח בדרכו'.

למה חייל סודני חוגר חגורה אדומה? כדי שלא יפלו לו המכנסים - בדיחת קרש מהילדות.

ולמה כהן חוגר חגורה – אבנט? מאותה סיבה? את האבנט חגרו הכהנים על הכתונת לא על המכנס, אז צריך סיבה אחרת.

אמנם מובא בחז"ל שהאבנט כנגד הרהורי הלב. אבל אנחנו רואים כאן עוד דבר. וזריז יתיה בהמינא (אונקלוס) – לזרז עצמו בחגורה. החגורה – האבנט – אחד מבגדי הכהונה, כדי לזרזו במלאכתו, לזרזו בעבודת ה' בבית המקדש.

ואולי זה גם נותן טעם לחילוק בין אבנטו של כהן הדיוט לאבנטו של כהן גדול לפי אחת הדעות בגמ' במסכת יומא (ה ב). כי הכהן הגדול, דוקא מחמת גדלות וגדלות עבודתו, צריך זירוז יתר משאר אחיו הכהנים.

אם האבנט היה רק בשביל הדין של חגורה בשעת התפילה - כפי שנפסק בשו"ע, היה אפשר לחגור אותו על המכנסיים. אבל האבנט מעל הכתונת גלוי לאין כל, כדי לזרזו לעשות עבודתו וחובתו.

שוב אנחנו רואים את חשיבות הבגדים לאדם. אם בגד היה רק לכיסוי הגוף, אז באמת לא משנה מה אלבש ואיך אתלבש. אבל לבגדים יש משמעות הרבה יותר גדולה. כשאנחנו לובשים בגדים שמתאימים למעמדנו, הם מרוממים אותנו ומזרזים אותנו לעשות את חובותינו.