מי נידון ביום השני של ראש השנה? ועל מה נידונים ביום השני? - הרהורים לערב ראש השנה תשפ"ו

 

בתורה ראש השנה הוא יום אחד. "וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃ 

חז"ל תקנו שני ימים. ולא מִסַפֵק, אלא עשו את שני הימים כיו"ט אחד ארוך. 

בזמן שבית המקדש היה קיים וקדשו על פי הראיה, היו שנים בהם היה יום אחד ראש השנה - כאשר באו העדים להעיד על החודש ביום השלושים של אלול. והיו שנים שחגגו יומיים ראש השנה - כאשר העדים לא הגיעו ביום הראשון וראש חודש נקבע ליום שלושים ואחד של אלול. אז חגגו את יום שלושים באלול  ואת יום א' בתשרי.

אז איך מתחלק הדין? הזוהר אומר שביום הראשון זה דינא קשיא וביום השני דינא רפיא. אמרתי לחסיד סלונים אחד, שביום הראשון כולנו רועדים. ביום השני זה כבר יותר "קליל", יותר המלכה בשמחה. אמר לי, זה מילים של ליטוואק. אצלנו החסידים, גם היום הראשון הוא המלכה בשמחה.

הרב דסלר מבאר את דברי הזוהר, שביום הראשון נידון כל אדם לפי מעשיו. וזה דין קשה וזה הדין הנכון והרצוי. וביום השני נידון אדם בתוך כלל ישראל, ואז ייתכן שלמרות שמצד עצמו הוא לא זכאי, אבל כשהוא חלק מהכלל, הוא יהיה זכאי. הרב דסלר אומר שכדי לזכות ביום השני צריך להיות מישהו שהכלל צריך אותו. אבל יש אומרים שעצם היותנו חלק מהכלל, זה כבר מספיק להחתם עם הכלל.

בזמן שבית המקדש היה קיים - אומר הרב דסלר - רב השנים היה ראש השנה יום אחד, כי היו צדיקים והיו ראויים ויכולים לעמוד בדין קשה. בשנים בהם ראה הקב"ה שלא יוכלו לעמוד בדין, שלח את העדים ביום השני כדי ליצור את היום הנוסף של דינא רפיא - לדון את כולם בתור כלל, בתור ציבור. משחרב בית המקדש, אנחנו וודאי לא יכולים לעמוד בדין הקשה, ולכן נקבע תמיד ראש השנה של שני ימים עם שני דינים.

אז מה עושים ביום השני אלו שנחתמו לא עלינו ביום הראשון לחובה? הם נידונים שוב ודינם יכל להשתנות עם הכלל צריך אותם.

ומה עושים ביום השני אותם אלו שכבר נחתמו על פי מעשיהם ביום הראשון לחיים טובים? יכולים ללכת לישון?

ליבי אומר לי, שגם הם עומדים שוב ביום השני כחלק מהכלל ונבחנים האם הם מועילים לכלל או חלילא להיפך. ואולי למרות שעל פי מעשיהם, נחתמו לחיים, יחסם לכלל יכול לשנות את דינם.

עשרות אלפי החיילים שמגנים, תוקפים ומנצחים מאות ימים והכל בשביל עם ישראל, וודאי שנחתמים כבר ביום הראשון. רבבות לומדי התורה שמגנים על עם ישראל בתורתם, גם הם נחתמים ביום הראשון. ואנחנו רק יכולים לנסות להיות חלק מהם, על ידי תפילות ומעשים, ואפילו במחשבות. להיות חלק מאותו כלל נפלא שנקרא עם ישראל. 

בשנה האחרונה כל מי שעיניו בראשו רואה שעם ישראל ככלל נכתב ונחתם לחיים טובים. שנה מלאה בניסים ובגילויים מופלאים של השגחה כללית ופרטית. ואנחנו יכולים לבחור אם להיות חלק מאותו עם, ולזכות ולראות בניסים גדולים מאלו ולהיכתב ולהחתם לחיים טובים.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה! כתיבה וחתימה טובה!