על תוכחה ועל נחמה ועל איתן מנחם - הרהורים לפרשת דברים - מלחמת שמחת תורה

 פרשת דברים מתחילה בתוכחה שמוכיח משה רבינו את בני ישראל ובה הוא עובר על כל מה שהכעיסו לפני ה' במדבר ועל הפורענויות שבאו עליהם בעקבות זאת. וגם מה שמזכיר משה את המפגש עם ארץ אדום חלק מאותה תוכחה.

"ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף… ונסב את הר שעיר ימים רבים" (ב א)

כשאנחנו קוראים את הפסוקים כפשוטם ועוד יותר כשקוראים את הפסוקים בפרשת חוקת (במדבר כ יד-כא) נראה לנו כדבר הכי פשוט שאדום לא יתן לבני ישראל לעבור בארצו. וכמו שאומר אדום לישראל "פן בחרב אצא לקראתך", וברש"י: ואני אצא אליכם במה שהורישני אבי "ועל חרבך תחיה". הלכה עשו שונא ליעקב. אז פלא שלא ייתן להם לעבור בארצו?! 

אבל רש"י לוקח אותנו למקומות אחרים. 'אילו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר ליכנס לארץ… ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר…'. הפרשה הזו מופיעה מיד אחרי התוחכה על חטא המרגלים. אומר רש"י, אם לא חטא זה, היו עוברים ישר דרך ארץ אדום. והרי עשו לא רוצה לתת להם לעבור בגבולו? לולא החטא היה נותן בלבו של מלך אדום להניחם לעבור דרך ארצו (רא"ם).

ואיך מסיימת הפרשה? "ואת יהושוע צויתי לאמור, עיניך רואות את כל אשר עשה ה' אלוקיכם לשני המלכים האלה (סיחון ועוג) כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה. לא תראון כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" (ג כא-כב). למרות התוכחה, למרות הפורענויות, תסתכלו על הניסים שעשיתי לכם, ולא תראו, למה? כי ה' נלחם לכם. 

בשמחת תורה עם ישראל הוכה מכה קשה שבעקבותיה יצא למלחמה על אויבינו.  והנה אנחנו כבר בתשעה באב ועדיין המלחמה נמשכת, אין כמעט יום שאין בו נפגעים.  והנחמה נראית רחוקה מאד. 

קיבלתי היום בקשה להשתתפות בהקמת בית מדרש לזכרו של בנימין אחימאיר - בן של חייל שמשרת אצלנו.  

אי אפשר להבין את הקושי של משפחה שכולה להמשיך בחיים. וכמה משפחות אכן לא ממשיכות. אבל יש כאלו שלוקחים את האסון שלהם וממנפים אותו לעשיית טוב, לחזק את ארץ ישראל על ידי הוספת לימוד תורה בארץ ישראל. איך עושים את זה?

הגמ' בסוף מסכת מכות מביאה שרב עקיבא וחבריו היו עולים לירושלים, כשהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו למה אתה מצחק, אמר להם כתוב "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו (ישעיהו ח ב)" וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב "לכן בגללכם ציון שדה תחרש" (מיכה ג-יב) בזכריה כתיב "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח-ד). עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.

הסתכלות על החיים! בתוך כל החורבן, הכאב, הצער והשכול, לראות את הנחמה.

אחות של אשתי הכניסה השבוע את בנה בבריתו של אברהם אבינו. הם קראו לילד איתן מנחם. לא יודע על מה הם חשבו - ובפרט שמנחם זה על שם הסבים - אבל השם הזה מסמל את הכל. האיתנות, החוזק, העוצמה שלנו, להסתכל ולהתבונן בדברים, להסיק מסקנות, לפעול ולעשות, הם שיביאו את הנחמה.