על מה השמחה הגדולה בחג השבועות? הרהורים לחג השבועות מלחמת שמחת תורה
פנה אלי חייל מהפלוגה בשאלה, מה הוא יעשה עם הלימוד בליל שבועות. הוא מסיים סיור של שמונה שעות בשתים עשרה בליל החג. את סעודת החג המשפחה תאכל לבד והוא יאכל לבד עם חבריו באחת התצפיות, אבל מה עם הלימוד? מימיו הוא לא פספס את ליל שבועות.
וזה עורר אותי להתבוננות בעצם החג הזה ובעבודה שלנו ביום זה.
החייל הוא בחור ישיבה ואברך לשעבר, ושם גדלנו עם הידיעה שחג השבועות זה יום הדין על התורה. והלימוד בליל שבועות זה היסוד והבסיס. וכבוגר עולם הישיבות הליטאי, לא מדובר על לימוד תיקון ליל שבועות, אלא לימוד סוגיה בגמרא במלא המרץ וההתלהבות, במלא הברען.
אבל, האם זה חג השבועות? זה חג מתן תורה? זה אמנם מתאים לבחור ישיבה, אבל מי שכבר לא בישיבה ואפי' אברך בעל משפחה אולי צריך לחשוב קצת אחרת.
בגמרא (פסחים סח) תניא, ר' אליעזר אומר אין לו לאדם בי''ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה - רבי אליעזר סובר או כולו לה' או כולו לכם - ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש - חציו לה' וחציו לכם.
זה בכל החגים, מה בחג השבועות? שם אין מחלוקת, כולם מודים! שמה? א''ר אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. חג השבועות שהוא היום בו קיבלנו את התורה, היום שהיינו אומרים שיהיה כולו תורה, שיהיה כולו לה', דוקא ביום הזה גם רבי אליעזר מסכים שחייבים גם שמחה של אכילה ושתייה, שמחה של בשר ויין, וגם מאכלי חלב.
למה? כי על מה אנחנו שמחים ביום הזה?
"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו ביום שמחת ליבו" (שיר השירים ג יא). אומרים חז"ל המלך שלמה - מלך שהשלום שלו - הקב"ה. יום חתונתו - מתן תורה, יום שמחת ליבו - בניין בית המקדש.
מתן תורה נחשב יום החתונה של הקב"ה עם כנסת ישראל. יום בו הקשר בינינו לבורא עולם השתנה מקשר של אבא ובן - בני בכורי ישראל, לקשר של בני זוג.
במה מתבטא הקשר של בני זוג? הגמרא במסכת שבת דף פח מספרת (המקור למטה) על צדוקי אחד שראה את רבא שבשעה שהוא לומד, בלי ששם לב, מיעך את אצבעו ברגליו עד שזב ממנה דם והמשיך ללמוד. אמר לו עם פזיז עדיין בפזיזותכם אתם עומדים, שהיה לכם לשמוע, לראות אם מתאים ורק אז לקבל. אמר לו רבא, אנן דסגינן בשלמותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שלא יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו (רש"י) - נאמר בנו תומת ישרים תנחם - תמימות הישרים תנהיגם בדרך הטוב להם.
אומר רבא לאותו צדוקי, הקשר בינינו לקב"ה הוא לא כמו הקשר שלכם. הקשר שלנו זה קשר של נישואים, זה קשר של אהבה, וכשבן זוג אוהב, נותן לי משהו, אני לוקח מיד בלי לבדוק. נעשה ונשמע.
על מה אנחנו שמחים בחג השבועות? על הקשר שלנו עם בורא עולם, על שאתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו…, שמחה על היותנו יהודים. נכון הביטוי הכי עמוק לאהבה הזו זה התורה, 'אשר בחר בנו… ונתן לנו את תורתו'. הביטוי החזק ביותר לחיבור לבורא עולם זה עסק התורה - 'קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא חד הוא'. אבל זה רק צורה להגיע ולבטא את הקשר הזה. ומי שלא נצטווה על לימוד תורה? ומי שלא יכול עכשיו ללמוד? ישמח בהיותו יהודי, ישמח בהיותו מהעם הנבחר, ישמח על המשימה והתפקיד שהטיל עליו בורא עולם ברגע זה. בלי לשאול, בלי להבין, לעשות!
חזרתי לאותו חייל ואמרתי לו. במשימה שלך עכשיו, אתה מבטא הכי חזק שאפשר את הנעשה ונשמע את היותך מכנסת ישראל רעייתו של הקב"ה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה