מה היה קורה אם בנוה יעקב היו יותר נושאי נשק? ובכלל על "מה היה אם" - לפרשת בשלח

 

'מפכ״ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי קורא לציבור המחזיק בנשק, ומיומן לעשות בו שימוש בעת הצורך, לשאת את הנשק.

לאורך השנים, לא אחת אזרחים המיומנים בשימוש בנשק שברשותם, נטרלו מחבלים ומנעו פיגועים קשים יותר בעת שהיו בסמוך לזירת פיגוע. אותם אזרחים אף מנעו לא אחת פגיעה באזרחים ובכוחות הבטחון'. הודעת דובר משטרת ישראל.

אחת מהחלטות הקבינט הבטחוני: 'הוספת אלפי אזרחים נושאי נשק באמצעות זירוז והרחבה של רישוי מתן כלי ירייה'.

בקבוצות ובפורומים ביטחוניים, עולה הנושא של מיעוט כלי נשק בשכונות/ערים חרדיות.
כוחות הבטחון מניחים שהמחבלים מסמנים כיעד אזורים חרדיים מתוך ידיעה שאין שם כלי נשק.

הטענה הרווחת, 'אם היו יותר אזרחים נושאי נשק באזור, האירוע היה יכל להסתיים אחרת, והראיה מהפיגוע בעיר דוד'. וכשאני שומע את זה משומרי תורה ומצוות חרדים, זה כבר מטריד אותי.

לא מזמן נכחתי בפגישה עם המח"ט האחראי על גזרת מודיעין עילית. בין הנושאים שנידונו שם היה החשיבות של כיתת הכוננות בעיר. המשפט שעלה שם 'אם באלעד (מישהו זוכר?) הייתה כיתת כוננות, זה היה מסתיים אחרת'.

האם אכן כך? אנחנו כיהודים מאמינים בני מאמינים, מאמינים שמישהו מההרוגים לא היה נהרג אם היה שם מישהו עם נשק? או ביתר בוטות, מישהו מההרוגים נהרג כי לא היה שם מישהו עם נשק?

אז מה, אז לא צריך חמושים? לא צריך כיתת כוננות?

ודאי שאנחנו מצווים על השתדלות, אבל במקביל לדעת בידיעה ברורה שאנחנו לא עושים כלום. [ומי שרוצה גם להבין את זה, מוזמן ללמוד את שיחותיו של המשגיח ר' חצקל בנושא אמונה].

אנחנו קוראים השבת פרשת בשלח. על הפסוק "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה..." (י"ג כב), מפרש רש"י, לא ימיש - הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה.

ובלי רש"י מה הייתי חושב? עמוד הענן ועמוד האש הולכים לבד? ההסבר הפשוט, שרש"י מסביר את הלשון "לא ימיש" במקום "לא ימוש". אבל למה התורה כתבה "לא ימיש"?

אני חושב שהתורה רוצה ללמדנו איך צריך לדבר. לא מספיק שאנחנו יודעים שהקב"ה מסיע את עמוד הענן, אנחנו צריכים להגיד את זה.

"האמנתי כי אדבר" אומר דוד המלך בתהילים (קטז י) - ואנחנו אומרים את זה בכל קריאת ההלל. כי מה מביא אותנו לאמונה, דיבורים של אמונה.

להגיד 'אם היה יותר נשק אז...' זה חסרון באמונה. להגיד אם היינו עושים כך וכך, העסק היה מצליח יותר, היינו מתפרנסים יותר טוב, זה חסרון באמונה. להגיד אם הייתי מברר יותר בשידוכים ומתעקש יותר, הייתי מקבל שידוך יותר טוב, זה חסרון באמונה.

אז נכון, צריך השתדלות, וצריך לשאת נשק - מי שיש לו ומיומן, וצריך כיתת כוננות מאומנת וחזקה. וצריך גם לעבוד ולחפש משרה טובה, ולברר טוב טוב בשידוכים. ולמרות שאנחנו יודעים מי באמת שומר עלינו. מי מפרנס אותנו, מי קובע את הזיווג שלנו, זה לא מספיק. לא מספיק לדעת, צריך גם לדעת מה לדבר, ועוד יותר, מה לא לדבר.