פרשת כי תבא - תשפ"ב – למה בנ"י צריכים לחשוב על אומות העולם ברגע כניסתם לארץ?

 

בני ישראל עומדים על שפת הירדן רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת, בעוד שלושה ימים הם עוברים את הירדן. מאתיים ועשר שנות שעבוד במצרים, מעמד הר סיני וקבלת התורה, ארבעים שנות נדודים במדבר, הכל מסתכם ברגע הזה. וברגע הזה רגע הפרידה ממשה רבינו, הוא מכין אותם לחיים שאחריו, לחיים בארץ ישראל. ובתוך הדברים על מה הוא מדבר איתם?  "והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך, והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשׂיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת". 

למה? לשם מה לכתוב את התורה על אבנים?

הגמרא במסכת סוטה (ל"ה ב') מבארת את הדברים על פי המתואר בפסוקים בספר יהושוע, כדי שיבואו הגויים יעתיקו את התורה וילמדו אותה ואולי יחזרו בתשובה. ומתארים חז"ל בתוספתא 'בכל יום ויום אומות העולם היו משלחין נוטרין (נוטריונים?) ומשיאין (מעתיקים) את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון'.

ומסיימת הגמ' 'ועל זה נחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להם ללמוד ולא למדו'.

שואל התוספות, למה רק עכשיו נגזר דינם הרי כבר במתן תורה החזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה?

ומתרץ תוס' שעכשיו שיש להם את התורה כתובה, התביעה עליהם הרבה יותר גדולה שהרי מה שנשאר להם זה רק ללמוד. וכיוון שגם עכשיו לא למדו, נגזר דינם לבאר שחת.

והתמיהה רבה. בנ"י עברו את הירדן ונכנסו סוף סוף לארץ המובטחת, לפניהם כיבושים ומלחמות, חלוקת הארץ לשבטיה, עכשיו הזמן לדאוג לאומות ולחנכם?

אם נתבונן בתורה נראה שעצרנו באמצע הפסוק. והתורה מוסיפה כאן פרט חשוב, " וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ א‍שר ה' אלוקיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר ה' אלוקי אבתיך לך". זה כרטיס הכניסה לארץ. לא רק טובת האומות לעינינו בשעה זו של כניסה לארץ, אלא לימוד לדורות מה מטרת ביאתנו לארץ! מה מטרת חיינו!

אנו שזכינו לקבל את התורה שבכתב ואת התורה שבע"פ, שאמרנו בהר סיני נעשה ונשמע, התביעה מאיתנו כפולה ומכופלת.

ועל אחת כמה וכמה בדורנו, שרבו הספרים והמבארים, והתורה כתובה לפנינו בלשונות שיהיו מובנים לכל אחד, ודאי החובה לפנות מזמננו ולעסוק בתורה, הרבה יותר גדולה.

תורה מונחת בקרן זווית, כל הרוצה יבוא ויטול. לא משנה במה אנחנו עוסקים, חייבים אנו לזכור את תכלית חיינו ולמצוא את הזמן לעסק התורה.

אנו עומדים לפני חיתום גזר דין בראש השנה וביום הכיפורים הבאים אלינו לטובה. נזכור זאת, שלא נחתם חלילה לבאר שחת אלא נזכה לשבת לבטח בארצנו, ארץ זבת חלב ודבש. ונכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום.