פרשת אמור - מחוויותי ביום העצמאות

 

יום העצמאות ה 74 למדינת ישראל ה' באייר תשפ"ב שמעתי יהודי חרדי שמסביר למה אפשר וראוי לחגוג את היום הזה. נכון יש לנו הרבה טענות על המדינה, בעיקר בנושאי יהדות, אבל יש כאן הרבה דברים טובים ואנחנו לא בגלות, אז זה סיבה לחגוג.

אני מסכים אתו שיש על מה לחגוג. יש לנו הרבה להודות לקב"ה על המקום בו אנו נמצאים. אנחנו שנולדנו וגדלנו במציאות הזו של עם ישראל בארץ ישראל, במדינת ישראל, לא מכירים משהו אחר, ויש לנו טענות ואפי' הרבה. אבל תשאלו את אלו שהיו באירופה לפני שבעים ושמונה שנים, מה הם הרגישו כשקמה מדינת ישראל. תשאלו את העולים מכל ארצות העולם מה המשמעות לחיות בין יהודים, במדינה של יהודים. אז תודה ה'.

אבל לחשוב שאנחנו כבר לא בגלות?

בפרשת השבוע, בפרשה של חג השבועות, נאמר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם... וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם...". חג השבועות הוא החג היחיד שאין לו תאריך. מתי הוא נחגג, חמישים יום מיציאת מצרים, כאשר השלימו את תהליך הכנתם לקבלת התורה. חג השבועות הוא המשך וסיום של יציאת ממצרים. ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לאלוקים..."(שמות ו ו-ז). מתי הושלמה הגאולה? ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכן לאלוקים. ומתי זה יקרה? כשיעשו את מה שאמר הקב"ה כשהתגלה למשה בסנה: "וַיֹּאמֶר כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ  בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת האלוקים עַל הָהָר הַזֶּה" (ג' יב).

נכון יש גם לשון חמישית: והבאתי, "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'". אבל לא בזה מתבטאת החירות. לא בזה מתבטא היותנו לעם. התורה לא קבעה לנו שום חג ביום שנכנסו לארץ ישראל וגם לא כשסיימו את שבע שנות כיבוש וחלוקה. כי חירותו של עם ישראל לא נמצאת בארץ ובמולדת. עם ישראל הוא עם של בני חורין כשעובדים את ה' על ההר הזה.

הבעיה שהתרגלנו וכבר לא כואב לנו לראות יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. יש לי הרבה חברים שאינם שומרים תורה ומצוות. כואב לי אליהם? אכפת לי? צורם לי כשהם מספרים על חילול שבת שעשו, אבל באמת אכפת שלי שהם חיללו שבת? לקב"ה אכפת. הקב"ה בוכה עליהם. אבל אני? כל אחד יעשה מה שרוצה, חי ונותן לחיות. אז בטח שלא נרגיש בגלות. כמעט גאולה שלימה.

האמת שאותה צריך לזכור כל הזמן, אנחנו בגלות! גלות שלא תסתיים עד שתתקיים נבואתו של ישעיהו הנביא: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

אבל אנחנו בדרך הנכונה. מאות ואלפי יהודים שניצלו את יום החופשה הזה, למלא את בתי המדרש בקול תורה. ראיתי יהודים שחוגגים את היום במנגל המסורתי ביערות ישראל, יושבים יחד ולומדים דף היומי והעומד על המנגל ידו האחת מנפנפת והשניה אוחזת בגמ' קטנה ומשתתף איתם בלימוד. ואור התורה הזה מתפשט עד שנזכה ותתקיים בנו נבואתו של הנביא עמוס "הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". ואז נשמח ונחגוג את הגאולה השלימה, בבוא משיח צדקנו.