פרשת תרומה - להיות מרובע או עגול
השבוע אנחנו מתחילים
סדרת פרשות שעוסקות בבניית המשכן וכליו. בקריאה פשוטה של הפסוקים אנחנו רואים
בברור איך התורה ירדה לפרטי פרטים. מאיזה חומרים יבנה המשכן. מה מידותיו המדויקות.
כמה כיסויים יהיו למשכן ומאיזה חומרי גלם. ואותו דבר בכלי המשכן. חומרים ומידות
מדויקים, ובמנורה משקל מדויק. ואחרי כל זה שלא נחשוב שזה רק המלצה או תכנית .....,
כשנגיע לפרשת ויקהל פקודי לתיאור עשיית המשכן והכלים, התורה מדגישה וחוזרת ומדגישה
שהכל נעשה כאשר ציווה ה' את משה.
כבר דיברנו על כך שאי
אפשר לעבוד את הקב"ה כפי שאני רוצה. אני לא יכל להיות דתי לפי דעתי. עבודת ה'
היא כפי שהקב"ה ציווה אותנו. נעשה משהו אחר לא עשינו כלום ואולי אף הזקנו.
התורה מדגישה את זה במקדש ובעבודת הקודש, אחר שבנ"י ביקשו לבנות מקום לשכינה
ומקום להקרבת קרבנות. אמר להם הקב"ה אתם רוצים, בבקשה, אבל כמו שאני אגיד
לכם. ולכן הדקדוק הזה שהכל יהיה בדיוק כפי שצוה ה' בלי שום תוספת או חסרון על פי
דעתנו.
אני חושב שרמוז כאן דבר
נוסף. מי שבנה בית, או שיפץ, או אפי' רק קנה מכשיר חשמלי למטבח או שם מנורות בסלון.
כמה דקדוקים, שהצבע יתאים בדיוק, שהכל יהיה מדויק במילימטרים. ואם זה לא, אז
נחליף, נשנה, נזיז, נהרוס ונבנה מחדש. כמה מתלבטים על הריצוף והקרמיקה.
אומרת לנו התורה,
לפחות ככה תבנו את עצמכם. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בתוך כל אחד ואחד. כל אחד
ואחד מישראל הוא משכן לשכינה. שבניית המשכן הזה תהיה מדוקדקת לפחות כמו בנית הבית
שלך.
הירושלמי מביא בכמה
מקומות את דברי רשב"ג "אין מרובע בבריות". ר' מיכל פיינשטיין היה
רגיל לומר, ללמדך שבעניני העולם הזה צריך לעגל פינות. אבל ברוחניות להיפך, הכל
מדויק. המזבח מרובע ונפסל בחגירת ציפורן. וכן התפילין וסכין השחיטה וכדו'. והיה מברך
נער בר מצוה שיהיה מרבע ברוחניות ועגול בגשמיות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה