פרשת וילך - השירה שתחתום אותנו לחיים
"באמת באלול אין
צריך לדבר שום עניינים בכלל" אומר ר' יחזקאל לוינשטיין המשגיח דמיר ופוניבז'.
ומבאר תלמידו הרב מנחם מנדלסון בספרו עבודת יחזקאל: "כוונתו שאין צריך לומר
כלל שיחות ודי להתעורר מהנכתב בספרים".
כבר מתחילת חודש אב אני אומר בכל שבת, לא צריך שיחות, לא צריך חיזוקים,
צריך רק לפתוח חומש וללמוד עם המפרשים.
זה מתחיל כבר בפסוקים
הראשונים של חומש דברים עם כל התוכחה הנרמזת בכל מילה שם, והלאה לאורך כל החומש
ועד לפרשה זו ממש פרשת וילך ומיד אחריה פרשת האזינו. חומש שלם שמדבר על שכר ועונש.
אבל אני כן רוצה לעמוד
על נקודה אחת, איך בתוך כל התוכחות, הקב"ה אומר לנו את הדברים הבאים:
"ועתה כתבו לכם
את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל... למען תהיה השירה הזאת לעד בבני ישראל"
(דברים לא יט).
השירה הזאת תהיה
לעדות. עדות למה? התורה ממשיכה:
"כי אביאנו אל
האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן... והיה כי תמצאנה אותו
רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (כ –
כ"א).
אומר הקב"ה,
כשיבואו ישראל אל הארץ המלאה כל טוב. ומרוב טוב יחטאו. וכשיחטאו, יבואו עליהם רעות
רבות וצרות. אז השירה הזו תעיד עליהם.
מה היא תעיד?
הרב לאו מביא בשם
חותנו הרב יצחק ידידיה פרנקל - רבה של ת"א, שאומר על פי המדרש בפתיחה לאיכה. כשיעמדו
בני ישראל לדין לפני בורא עולם, תבא התורה לפני הקב"ה ותעיד על בניו שלא שכחו
את התורה גם בתוך כל הצרות וכל הקשיים והנסיונות.
אומרת לנו התורה הקדושה,
מה הלימוד זכות הגדול ביותר? שלא עזבנו את התורה, שהמשכנו ללמוד אותה ולעסוק בה
בכל המצבים. בזמני שמחה ובזמני עצב. בבריאות ובחולי ל"ע. בבתי נופש ובבתי
חולים.
נחשפתי לקבוצה של
מגידי שיעור בדף היומי. תמונת הנושא של הקבוצה היא מסכת ברכות פתוחה על רקע
מוניטור בטיפול נמרץ ילדים. משם, מאותו טיפול נמרץ נפתחה הקבוצה. כי לא תשכח מפי
זרעו.
בזאת נבא אנו - הקובעים
עיתים לתורה - ליום הכיפורים לשעת חיתום הדין. נכון, צרות לא באות סתם, הן באות כי
חטאנו. אבל תעיד עלינו התורה, יעידו עלינו דפי הגמ', שבכל מצב לא עזבנו אותה. ונזכה
ליחתם בזה יום הדין לחיים טובים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה