פרשת שמות - "גטו" זה טוב או רע? ומה קורה כשעוזבים אותו?
הרמב"ן - בסיום ספר בראשית או בפתיחה לספר שמות (תלוי באיזה הוצאה מסתכלים) - מכנה את ספר שמות כספר השעבוד והגאולה. בפרשת שמות אנו לומדים על השעבוד, ומתחילים את הגאולה.
הגורם לגלות ולשעבוד מצריים לא קשור באופן ישיר לגולים עצמם בני יעקב, אלא מקורם בברית בין הבתרים בה נאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך.... ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. אבל קושי השעבוד – מלמדים אותנו רבותינו, קשור מאד לנמצאים במצרים. "ובני ישראל פרו ישרצו.... ותמלא הארץ אותם". פשט הפסוק שהארץ מלאה אותם מחמת ריבויים וזה המשך ישיר לתחילת הפסוק "פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד". אבל כבר לימדונו רבותינו שפה הסיבה לעינוי וקושי השעבוד. כי "ותמלא הארץ אותם", מלמד על יציאתם של בני ישראל מארץ גושן והשתקעותם בארץ מצרים. ברגע בו עזבו בני ישראל את ה"גטו" ואת הצמצום של ארץ גושן והתערבו בין המצרים, כולל בחיי התרבות שלהם, בבילויים שלהם ועד לעבודה הזרה שלהם. ברגע זה החל השעבוד. כי אם אנחנו לא יודעים להרחיק את עצמנו מהמצרים, המצרים כבר ידאגו לזה.
ארץ
גושן היא זו ששמרה על בני ישראל כל עוד שכנו בה ולא עזבו אותה. מהי אותה ארץ גושן?
לשם כך נחזור לירידת יעקב ובניו למצרים. יוסף כבר מודיע לאביו היכן יגורו. ויעקב
שולח את יהודה, "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה" אומר
רש"י להכין לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.
מה זו ארץ גושן? ארץ שהדבר הראשון שנבנה בה הוא בית הוראה. מקום שנבנה בצורה כזו ישמור על טהרתו ועל טהרת היושבים בו.
בית שנבנה על בסיס של תורה, של הוראה, של עבודת ה', זה בניין עם יסודות איתנים ששום רוח וסערה לא יזיזו אותו. כל מי שישאר בבית הזה מובטח שישמור על טהרתו. הסכנה היא כאשר עוזבים את הבית והולכים לרעות בשדות זרים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה