פרשת ויצא - מה בין בני לבן חמי או מה בין בעלי לאבי

אחרי שעבד יעקב פעמיים שבע שנים בשביל רחל, הגיע הזמן לעשות גם קצת לעצמו. אומר לו לבן, נקבה נא שכרך ואתנה. ועוד אומר לו, מה אתן לך? אומר לו יעקב, לא תתן לי מאומה. אומר הספורנו, שאם הא-ל יתברך ייתן חן בעדי, לא ימעיט את המוכן לך, כאמרם ז"ל, אין אדם נוגע במוכן לחברו. במילים אחרות יעקב יודע עם מי יש לו עסק. ויודע שלבן יאמר אח"כ כל מה שיש לך ממני – וכמו שאכן אמרו בני לבן, "לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה". אומר יעקב ללבן, לא רוצה ממך כלום, הקב"ה ייתן לי ובלי להחסיר ממך כלום.

ויעקב הולך לייצר לו צאן לפי הזמנה. קודם הוא שולח עם לבן את כל הכבשים השחומים והעיזים הנקודים והטלואים. אח"כ, לוקח יעקב מקלות מעצי לבנה לוז וערמון ומקלף מהם חלקים מהקליפה ויוצר דוגמאות של נקודים וטלואים. את המקלות האלו הוא שם בשקתות המים, כדי שהצאן בבאם לשתות יראו את המקלות וילדו כדוגמת מה שראו.

ואיך זה מסתיים. כשמספר יעקב לרחל ולאה את הסיפור, הוא אומר להם, "ויצל אלוקים את מקנה אביכם ויתן לי. ויהי בעת יחם הצאן ואראה בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים". ואומר לו המלאך בחלום, "כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך". ואומר רש"י "אפילו שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתם, היו המלאכים מביאים אותן מעדר המסור ביד בני לבן, לעדר שביד יעקב.

הגזירה אמת והחריצות שקר. אתה יכל להרחיק את הזכרים מרחק רב. אתה יכל כנגד זה לעשות כל מיני השתדלויות טבעיות. בסוף מה קורה באמת? מלאכים מביאים את הזכרים מרחוק.

ויעקב יודע את כל זה מראש, כמאמר הספורנו שהבאנו למעלה, שאם הא-ל יתברך ייתן חן בעדי, לא ימעיט את המוכן לך... יעקב יודע שאין בעשייתו דבר. את גזרת בזעת אפיך תאכל לחם צריך לקיים, אבל זהו! מי שעושה באמת, זה בורא עולם.

לבן לעומתו, כשפוגש את יעקב אחרי שהמלאך הזהיר אותו "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע", מה הוא אומר לו? "יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואל-הי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע". אני יכל לעשות ..., אבל יש משהו קטן וצדדי שמפריע. גם כשרואה שלא יכל לעשות כלום, עדיין כוחי ועוצם ידי.

כשלאה מבחינה בין עשו לראובן ואומרת ראו מה בין בני לבן חמי. אנחנו יכולים להוסיף לה מאיפה זה מגיע, ראו מה בין בעלך לבין אביך.