בעקבות פסיקת בג"צ על גיוס לומדי התורה - הרהורים לפרשת שלח - מלחמת שמחת תורה
עם ישראל נמצא כעת בסכנה קיומית! חיילי צה"ל נמצאים כעת בסכנה כפולה! אויבי ישראל מבפנים קמו בעזות מצח על ה' ועל תורתו. מלחמה בלומדי התורה, היא מלחמה בה', היא מלחמה בתורה. ומבחוץ אויבינו קמים עלינו לכלותינו, והחזית הצפונית מתחממת, ולא ירחק היום ונקרא שוב אל הדגל. ואיך נלך? איך נתגייס? הרי מי כמונו יודע שההגנה הטובה ביותר הפרוסה מעל חיילי צה"ל הנלחמים בכל החזיתות היא התורה הקדושה. אותה תורה הנלמדת בבתי המדרשות שהיו לצנינים בעיני המתקרים שופטי ישראל. ואם על אותם לומדי התורה נגזרה הגזירה, כמה סייעתא דשמיא תהיה לנו? כמה תורתנו הקדושה תסכים להגן עלינו?
פרשת המרגלים הנלמדת השבוע צועקת את הדרך בה צריך ללכת לפני אויבינו הקמים עלינו, וצריכה להילמד על ידי מקבלי ההחלטות.
מוציאי דיבת הארץ רעה שמתו במגיפה.
כל הדור ההוא שלא זכה ליכנס לארץ ישראל כי בחר להאמין ל"מנהיגים" - נשיאי השבטים - שאמרו לא נוכל לנצח, ולא בטחו בה' ובמשה עבדו.
חוסר ההכרה בערך עצמם ובכוחות שלהם - "ונהי בעינינו כחגבים". והתוצאה, שכך גם חשבו והתייחסו אליהם - "וכן היינו בעיניהם".
ואני קורא מפה לאחי לומדי ועמלי התורה, נכון המדינה הזו בוגדת בכם, מנהיגי המדינה ושופטיה הכריזו עליכם מלחמה, עוצרים תקציבים, שוב גוזרים גזרות כלכליות, מנסים להרעיב אתכם. אבל עם ישראל צריך אתכם. חיילי צה"ל צריכים אתכם, גם אם הם לא יודעים את זה. זה לא הזמן להרפות ולהתרפות, עכשיו זה הזמן להגביר חיילים לתורה.
הם אומרים, עכשיו זה זמן מלחמה, ומצטטים: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?!" אבל אנחנו אומרים לכם, כן! אנחנו נצא למלחמה, ואתם תשבו פה - בבית המדרש!
ולאחינו כל בית ישראל, זה הזמן להראות לתורתנו הקדושה כמה היא חשובה בעינינו. לקבוע עיתים, להוסיף זמן לימוד, להיות שגרירים נאמנים לה' ולתורתו.
אל תהיו חגבים! תהיו אריות! תכירו בערך מעשיכם בערך לימודכם. וכשאתם תכירו בזה באמת, גם אם אויבינו מבפנים לא יכירו ולא יבינו, אויבינו מבחוץ יבינו.
ולאחי הלוחמים, אנחנו במציאות בלתי אפשרית, מסתכלים עלינו ואומרים הנה זה אפשרי. עלינו להזהר שבעתיים שלא תצא תקלה תחת ידינו. להשמיע את קולנו ולהכריז אל תגעו במשיחי. אל תגעו במטריה הרוחנית המגינה עלינו. אל תגעו בלומדי התורה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה