אז מה עדיף, נבל או טיפש? הרהורים לערב ראש השנה
מי שקרא או שמע את הדברים שדיברתי וכתבתי באלול לפני שנה ויותר, זה שונה לגמרי מהדיבורים של היום. אז מה השתנה?
אבי שיחיה מתפלל קבוע
בכמה בתי כנסת. את תפילות הימים הנוראים הוא מתפלל במניין הותיק והקבוע. כשחל ראש
השנה ביום חמישי ויש יומיים ר"ה ומיד שבת, אז את תפילת שבת הוא מתפלל בבית
כנסת אחר. והוא תמיד מתאר את דרשות ר"ה והשבת שאחרי. בליל ראשון של ר"ה
הדרשן מספר להם את סיפורי הזוועות הכי קשים שעברו לפתחו במהלך השנה. בליל שני של
ר"ה, דרשן אחר שופך עליהם אש וגפרית של אימת הדין. ובשבת בבית כנסת השני, הרב
דורש ומלטף את צאן מרעיתו. מספר כמה הם טובים וכמה הקב"ה אב רחמן ואוהב.
אז זהו, שבשנה הזו,
כל דרשות אלול שאני שומע מדברות על אלול שמח, ועל ר"ה כיום טוב, ועל אהבת ה'
אותנו. מזכירים רק את האם כבנים ושכחים את האם כעבדים.
אז השבת בבית הכנסת
עמד על כך הדרשן ושאל את מה שלכולם לא נעים לשאול, מה קרה? מה השתנה? איפה נעלם
הפחד של אלול? איפה הפחד מיום הדין? והוא דיבר על כוחות הנפש של האדם שבדור שלנו
לא יכולים לעמוד בפחד ובאימה ולכן העבודה היא אחרת.
ומהי העבודה? המלכת
הקב"ה בדרך של הודאה והודיה על העבר. כשאתה מכיר בטובותיו של הקב"ה
ומודה עליהם, אתה בעצם ממליך את הקב"ה. אתה אומר לא רק הרע ממנו, גם הטוב
ממנו. וכולנו תקוה שאכן השנה הבאה תהיה לא פחות טובה מהשנה שעברה ואף יותר.
וכבר הקדימה אותו
תורתנו הקדושה, בפרשת האזינו אותה נקרא בשבת הבאה. "הלה' תגמלו זאת עם נבל
ולא חכם, הלא הוא אביך קונך הוא עשך ויחוננך". מה זה עם נבל ולא חכם? ואיך מי
שלא חכם הופך להיות נבל? מבאר רש"י: נבל – ששכחו את העשוי להם. ולא חכם –
להבין את הנולדות, שיש בו להרע ולהיטיב.
זה מה שאומרים לנו
הדרשנים של היום. קשה להיות חכם? קשה לחשוב על הנולדות שבידו להרע ולהיטיב? לפחות
אל תהיה נבל. תזכור את הטובות שעשה עמך הקב"ה במשך השנה. תכיר בהם ובמי שעשה
אותם, ותודה לו עליהם. בזה נקיים את מצוות היום הקדוש "כדי שתמליכוני
עליכם". ונזכה לשנה טובה כמו שהייתה ויותר.
אז גם אני רוצה להכיר
בטובה ולהודות, קודם כל לבורא עולם, שנותן לי את הפקקים בדרך לעבודה, שבתוך מרוץ
החיים ועומס השגרה נותן לי את הרגעים הספורים של פניות להרהר. שנותן לי הבזקים של
התעוררות בקריאה המהירה של חומש עם רש"י – שמשם מגיעים בדרך כלל ה- "הרהורים".
שמסייע בעדי לשמור על צורה של בן תורה, גם אם רוב היום אני בעבודה – רחוק מעולמה
של תורה. וזוהי בעצם מטרת פרסום הדברים שאני כותב, אולי ייתן לעוד מישהו להרהר בדברים
ולהתחזק מהם.
תודה לכל אלו שקוראים
את הדברים, לאלו שמעירים ומאירים לי באישי, לאלו שמגיבים באימוג'ים חביבים גם אם לא
תמיד קשורים.
שתהיה לכולנו שנה
טובה ומתוקה
ושנכתב ונחתם לאלתר
לחיים טובים ארוכים ולשלום
מתי פינקלשטיין
.
תגובות
הוסף רשומת תגובה