על מורה או הייטקיסטית, על צאן וילדים, ועל חכם וכסיל - הרהורים לפרשת מטות

 

בפרשת השבוע אנו לומדים את סיפורם של בני גד ובני ראובן שרצו לנחול נחלתם בעבר הירדן, במקום חלקם בא"י. חז"ל (מדרש רבה) מלמדים אותנו מה שלא מפורש במקרא: 'וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן, שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחיבבו את ממונם וישבו להם חוץ לארץ ישראל'. היה להם הרבה מקנה ובעבר הירדן המזרחי, המרעה מצוין אז רצו לגור שם. אבל המדרש מסיים: 'לפיכך גלו תחילה מכל השבטים'. למה? כי אהבו את ממונם עד כדי כך שבחרו להתנתק משאר השבטים.

אלא שבמקום אחר אומרים חז"ל, שהסיבה לבקשת בני גד ובני ראובן נחלה בעבר הירדן, כי ידעו ששם קבורת משה רבנו ולא רצו להפרד ממנו ושאפו להיות סמוכים אליו.

ר' יחזקאל לווינשטיין מבאר שעיקר כוונתם של בני גד ובני ראובן הייתה אכן טובה כדי להיות סמוכים למקום קבורת משה רבינו ע"ה. אלא שהיה מעורב בה גם מעט אהבת ממון - ברמה כזאת שרק הקב"ה יכול להעיד על כך. והמעט הזה השפיע עד כדי שיגלו תחילה לכל השבטים.

מהיכן למדו זאת חז"ל, שאוהבים היו את ממונם?

כשבקשו בני גד ובני ראובן לנחול את עבר הירדן, הם אומרים למשה רבינו: "גדרות צאן נבנה לצאננו פה, וערים לטפנו". משה רבינו - לאחר שמקבל את דבריהם ומסכים עמם, אומר להם: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם". ומבאר רש"י על המקום: "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן, עשו העיקר עיקר והטפל טפל. בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואח"כ גדרות לצאנכם".

לכאו' הבדל לשוני פעוט, אבל עד כדי כך משמעותי ש- 'לפיכך גלו תחילה מכל השבטים'.

אם אני הייתי צריך לפרש את דבריהם של בני גד ובני ראובן, הייתי מאד מבין אותם. הם לא אוהבים את הצאן שלהם יותר מהילדים, הצאן גם לא חשוב להם יותר. אבל הצאן זה הפרנסה שלהם, ובלי הצאן, מה יוכלו לתת לילדים?!

כמה שעות אנחנו משקיעים בעבודה ורק כדי שיהיה לנו לתת לילדים? כדי שיהיה לנו לחתן אותם? הילד אמנם מתקשר כמה פעמים לשאול איפה אבא, ומתי אתה מגיע, אבל מה הוא מבין?

מחפשים שידוך לבן – הבחור ישיבה המוצלח. דבר ראשון, מה הבחורה עושה?! מה היא לומדת או למדה? היא מורה? לא מתאים! אדריכלית או הידרותרפיסטית? נו נו..., מחשבים? עובדת בהייטק? מצוין, עכשיו אפשר לברר גם מהי הבחורה, איך המידות שלה וכו'. כי הוא רוצה לשבת וללמוד, אבל הוא גם צריך כסף, אז ודאי שזה חשוב אם לא הכי חשוב. אבל הבחורה ההיא - המורה - היא חכמה, מוכשרת, תהיה רעייה טובה ואמא טובה? מה כל זה שווה, אם לא יהיה כסף והרבה?

ועל זה בדיוק עונה לנו המדרש (ילקוט שמעוני). 'לב חכם לימינו זה משה, ולב כסיל לשמאלו אלו בני ראובן ובני גד'. ועוד לפני שנשאל לאן נעלמה האמונה ולהיכן הלך ובטחון?! אומר לנו המדרש במה מתבטאת הכסילות, 'שעשו את העיקר טפל ואת הטפל עיקר, שחבבו ממונם יותר מן הנפשות'. ומוסיף שם המדרש 'זה שאמר הכתוב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה'. את מה שאדם מראה לבנו בצעירותו זה מה שנשאר גם לזקנותו. כשילד רואה שהצאן – הנכסים, העבודה, הפרנסה, לפני הילדים, הוא מבין עד זקנותו מה חשוב.