עינו של קרח שהטעתו האירה לי הבנה חדשה בלא תתורו - הרהורים לפרשת קרח

 

"וידבר אל קרח... זאת עשו וקחו לכם מחתות קרח וכל עדתו. ותנו בהן אש ושימו עליהם קטורת... והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, רב לכם בני לוי" (במדבר טז ה-ז). אומר רש"י: רב לכם בני לוי, דבר גדול אמרתי לכם. קרח בא לחלוק על משה ועל אהרון וטענתו בפיו, כל העדה כולם קדושים, ואם לקחת לעצמך מלכות, למה הכהונה לאחיך. אומר משה לקרח וכל עדתו – מאתים וחמישים איש – קחו מחתות ושימו עליהם קטורת. אמר להם משה, אנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד, ואתם מאתים וחמישים איש רוצים כהונה גדולה? קחו את הקטורת שהיא חביבה מכל הקרבנות וסם המוות בתוכו "והאיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש" והשאר ימותו. וקרח שפיקח היה מה ראה לשתות זו – איך לקח סיכון והיה בטוח שהוא יבחר? עינו הטעתו. ראה שמואל ששקול כנגד משה ואהרון שיצא ממנו. ראה עשרים וארבעה משמרות יוצאות מבני בניו וכולם מתנבאים ברוח הקודש. אמר אפשר כל הגדולה הזו עתידה לעמוד ממני ואני אדום? שמע מפי משה "אשר יבחר ה' הוא הקדוש", טעה ותלה בעצמו. ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה. ומשה היה רואה. (רש"י ממדרש תנחומא).

קרח רוצה להיות כהן גדול. משה רבינו נותן לו אפשרות לעמוד למבחן. הוא יודע שרק אחד מתוך מאתים חמישים ושניים הוא הנבחר והשאר ימותו. והוא בטוח שהוא הנבחר, למה? כי ראה ברוח הקודש את הדורות היוצאים ממנו. אבל היה חסר משהו בראייתו, הוא לא ידע שבניו יעשו תשובה ומהם כל הכבוד הגדול הזה. עינו הטעתו! אבל משה רבינו כן ידע, אז למה לא אמר לו? הוא ניסה לומר לו, "ויאמר משה אל קרח..." (ח') מביא רש"י את המשך דברי המדרש: התחיל לדבר עמו דברים רכים. כיוון שראהו קשה עורף דיבר אל כולם – שמעו נא בני לוי.

עינו הטעתו, לא יעזור כלום. אבל אתה טועה ואחרים רואים יותר טוב. שום דיבורים לא יעזרו, כי הוא קשה עורף ורוצה לראות את מה שהוא רואה.

כמה פעמים נראה לנו שאנחנו רואים את העתיד ויודעים מה הכי טוב בשבילנו, ואולי עיננו מטעה אותנו? כבר הרבה זמן אני מנסה לשכנע מישהו לחזור וללמוד, לא הרבה, שעה ביום, אבל אין לו זמן, כי צריכים לעבוד שעות נוספות בשביל לחתן את הילדים. ואולי עינו מטעה אותו?

כשלמדתי את הפסוקים האלו עם ביאורו של רש"י הקדוש, קיבלתי הבנה חדשה בפסוק אותו אנחנו אומרים פעמיים ביום בפרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". בפשטות, 'עין רואה ולב חומד'. אחרי דברי המדרש שהביא לנו רש"י, אני מבין שיש גם 'לב חומד ועין רואה'. אחרי שהלב חומד, העין תראה מה שהלב ירצה שתראה. כשקורח רוצה כהונה גדולה, העין תראה את הדורות היוצאים ממנו, אבל לא תראה את בניו שעשו תשובה.

כשהלב רוצה משהו, העין תראה מה שהלב רוצה. מי כן יכל לראות את כל התמונה, מי שהלב שלו לא רוצה את מה שהלב שלך רוצה. אצלו העין נקיה. ואם לא נהיה קשי עורף ונסכים לשמוע את הדברים הרכים שמדברים איתנו, יש סיכוי שראייתנו גם היא תשתנה.