סיום מסכת מגילה – על אנשים מרובעים ואנשים עגולים

 

הגמרא בדף ט מביאה מעשה מברייתא, תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב''ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת. וכאן מפרטת הברייתא חמישה עשר שינויים ששינו מדברי הכתוב כדי שלא יבין אותם בצורה של כפירה וזלזול בה' ובתורתו. אחד השינויים, "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם" (שמות ד-כ). במקום :וירכיבם על החמור", כתבו על נושא בני אדם. ומפרש רש"י גמל. ולמה שינו? אומר רש"י 'שלא יאמר משה רבכם לא היה לו סוס או גמל'. ואם יאמר אז מה? יש כאן בזיון כלפי משה רבינו. תוס' גם הוא אומר כדברי רש"י 'על נושא אדם. פן יאמר להם וכי לא היה לו למשה רבכם סוס או גמל'

שואל הבן יהוידע מה מוסיפים תוס' על דברי רש"י. ומביא שמצא כתוב בחתיכת נייר בלוי מזקנו הרה"ג רבינו משה חיים זלה"ה לתלמידים, שיש שינוי לשון קל אבל משמעותי בין דברי רש"י לדברי התוס'. תוס' הוסיפו את המילה 'וכי', 'וכי לא היה לו למשה רבכם סוס או גמל'. כי כוונת רש"י שלא יגנה את משה רבינו ע"ה לומר עליו עני היה ולא היה לו סוס וגמל. ועל זה אומרים תוס' דמה בכך אם לא היו לו סוס וגמל. ובלשונו: 'העניות לאנשים חכמים גדולים אין להם בה גנאי'. ולכן אומרים תוס' שחששם היה שהוא היה עושה הכרח מצד הסברה, דודאי היה לו סוס וגמל, וכיון דהיה לו סוס וגמל, ודאי לא ירכיב בניו ואשתו על החמור כעניים, ונמצא דמה שאמר בתורה וירכבם על החמור אין זה אמת ח"ו. ומסיים הבן יהוידע, 'והוא נכון ויציב'.

בדף כ"ד ב' מביאה הגמ' ברייתא, תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. ומבארת הגמ', ואמר רבא בתפרן ובאלכסונן' פירוש שצריך לדקדק על הריבוע שיהיה מדויק ויזהר לא למשוך את התפירה יותר מדי שלא יקלקל הריבוע. היה רגיל בפיו של הגאון רבי מיכל פיינשטיין מה שאומר הירושלמי 'אין מרובע בבריות'. ללמדך - אמר רבי מיכל - שבעניני העה"ז צריך לעגל פינות. אבל ברוחניות ההפך, הכל בדיוק. המזבח מרובע ונפסל בחגירת הציפורן. וכן התפילין, וסכין שחיטה וכדומה. ובשמחת בר מצוה היה מברך את הנער שיהיה מרובע ברוחניות ועגול בגשמיות.

וזה מה שאומר סבו זקנו של הבן יהוידע, אנשים חכמים וגדולים שעשירים ברוחניות אין להם שום גנאי אם הם מעגלים פינות בגשמיות, אם הם לא מקפידים דוקא על גמל אלא מסתפקים בחמור. למה? כי הם מרובעים ברוחניות.