פרשת ויחי - יסוד עם ישראל על ידי עמוד התורה

 בפרשיות השבוע האחרונות אנו לומדים על המשפחה שהיא היסוד של עם ישראל.

אביה של המשפחה הוא יעקב אבינו שביחד אם אבותיו אברהם ויצחק מקיימים את שלושת העמודים עליהם עומד העולם. אבי המשפחה שכל בניו ממשיכים בדרכו, מייסד את העולם על עמוד התורה. ואנו יכולים לראות את זה לאורך כל הדרך. עוד מרחם מחזר אחר ישיבות ובתי מדרשות. יושב אהלים שגם בעת בריחתו מעשו ובדרך לקיים את מצוות אביו ואמו לרדת לחרן, גם אז הוא עוצר לארבע עשרה שנה בישיבת שם ועבר. בן זקוניו החביב עליו - יוסף, נקרא בלשון התרגום בר חכים. ומה עושה איתו יעקב? מלמדו את כל תורתו.

בפרשת השבוע פרשת ויחי, יעקב מברך את בניו. על פניו נראות הברכות כעוסקות בחיי הרווחה ובטוב הארץ. אך עיון בדברי חכמינו ז"ל מראה לנו גם פה את הבסיס להקמת עם.

שמעון ולוי ילמדו את העם תורה, לוי בבית המקדש ושמעון מלמדי תינוקות בעיירות ובכפרים.

יהודה, מלכות! אך גם נשיאי ישראל לדורותיהם. ואיזה מלכות? אותה מלכות הנשלחת להקים ישיבה - בית אולפנה - בארץ גושן. מלכותו של דוד  שידיו מלוכלכות בדם שפיר ושליה. דוד המלך שמעיד על עצמו "לפני מלכים אשיח בחוקך ולא אבוש" בשעה שהם עוסקים בשיחות ההבל שלהם, הוא משיח בחוקי ה' בדברי תורתו.

יששכר, שכשרואה "מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה", מה הוא עושה? מיד "ויט שכמו לסבול", לסבול עול תורה.

זבולון, לכאורה איש עסקים, אך שותף מלא ליששכר. ורש"י הקדוש מפנה אותנו לפרשה המקבילה -לברכת משה רבינו לשבטים לפני מותו. ושם אומר לנו רש"י דבר נפלא, "כי שפע ימים ינקו ושפוני טמוני חול" הפסוק המפרט את עושרם של זבולון ויששכר. אומר רש"י, כי שפע ימים ינקו - מי? יששכר וזבולון. לשם מה? ויהיה להם פנאי לעסוק בתורה. למי יהיה פנאי לעסוק בתורה ליששכר, אך גם לזבולון. מה הברכה הגדולה ביותר לאיש העסקים? פנאי לעסוק בתורה! זוהי שאיפתו וזה מה שהוא עושה בזמנו הפנוי.

יוסף משנה למלך מצרים, מה אומר לו [ולנו] יעקב? "תשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו". מתרגם אונקלוס, "ותבת בהון נביאותיה על דקיים אוריתא בסתרא", על מה נתקיימה הנבואה - היינו החלומות? על שעסק בתורה בסתר. בבית פוטיפר, בבית האסורים ובבית המלכות, יוסף עוסק בתורה. ועד כמה מחשיב זאת יעקב למדנו בפרשה הקודמת. בעת שהאחים מספרים ליעקב שמצאו את יוסף  לא האמין להם. וכמו שאומר המדרש רבה, גם אם יוסף חי איזה מן יוסף הוא כשהוא מושל בכל ארץ מצרים. והאחים מספרים לו את כל דבריו איתם, "וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דיבר אליהם"". ומה יוסף דיבר אליהם? "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים", כה אמר בנך יוסף שמני אלוקים לאדון לכל מצרים". אמונה שאין כמותה! אך את יעקב זה לא מספק! עד שראה את העגלות, ראה שמזכיר לו יוסף מה למדו לפני עשרים ושתיים שנה, כשנפרדו בעל כורחם. עכשיו יעקב בטוח, "עוד יוסף בני חי" זה הבן שלי, זה בן של עמוד התורה.

כי זה יסוד קיומנו כעם וכיחידים - העיסוק בתורה. לא משנה איפה אנחנו ובמה אנו עוסקים, לא משנה כמה טרדות יש לנו וכמה אנו טרודים ביצרנו הרע, על דבר אחד אסור לנו לוותר, על לימוד התורה, על העיסוק בתורה.